10 תגובות לפוסט "עולם ערכים שונה"

1. מאת נתאי:
   8 ביולי, 2010 בשעה 19:14

   אביעד, עקרונית אני מסכים עם כל מה שאתה אומר, אבל יש כל כך הרבה דוגמאות יותר מובהקות לדברים האלו.
   חוצמזה: החיילים טוענים (בידיעות אחרונות של היום) שהם רקדו ללא מוסיקה. (לא מתאר לעצמי שהם עשו זאת כדי לא להפריע את מנוחת השכנים)

2. מאת אביעד:
   8 ביולי, 2010 בשעה 19:16

   נתאי: אז מה אם יש דוגמאות יותר מובהקות? הרי זהו בדיוק הטיעון שאומרים למי שמתלונן על מה שמפריע לו, "יש צרות גדולות יותר". לגבי הריקוד השקט: ובכן, זה לא ממש מסתדר עם עדויות החברונים. אבל היי, לך תדע מי אומר את האמת.

3. מאת דני:
   8 ביולי, 2010 בשעה 19:17

   לפי דברי החיילים, הריקוד התבצע ללא מוזיקה, והמוזיקה "הודבקה" על הסרט אח"כ. אפשר לראות בסרט שהסינכרון בין התנועות למוזיקה אינו מושלם.

   וזה מה שמזעזע אותך? רעש ב-4 בבוקר? לדעתי, יותר ריקודים ופחות יריות זו התפתחות חיובית מאוד.

4. מאת אביעד:
   8 ביולי, 2010 בשעה 19:19

   @דני: כן, מזל שאין סנכרון בין התנועות והמוזיקה. אני מניח שזו ההוכחה הסופית. ולא, מה שמזעזע אותי זה שעדיין לא הבנת מה מזעזע אותי. לא הרעש, אלא העובדה שאתה ודומיך לא מבינים שמצד השני יש בני אדם אמיתיים שמקבלים יחס של בהמות במקרה הטוב.

5. מאת אליאב:
   8 ביולי, 2010 בשעה 19:23

   אביעד,

   אני מבין ומכבד את הדברים שאתה אומר, אבל לא מסכים אתך לגמרי במקרה הזה. לא הייתה כאן התעללות, ולא הייתה כאן השחתה של רכוש, וגם לא בפגיעה בכבוד האדם של מישהו, מעבר לפגיעה הבלתי נמנעת שנלווית לעצם הפעילות הצבאית. אתה אומר שהאקט הזה היה מלווה במוזיקה רועשת ב-4 לפנות בוקר: זה כמובן חמור אבל לא סביב זה היה הדיון הראשוני.
   נניח שמישהו היה מעלה וידאו של אנשי חמאס רוקדים לצלילי שיר של ליידי גאגא במהלך פעילות כלשהי. האם אזרח בשדרות היה מרגיש יותר מושפל, או יותר נפגע בשל כך? לא בטוח. אני אישית הייתי אולי אפילו מרגיש תחושת הקלה לדעת שמהצד השני יש גם בני אדם שעושים שטויות לא ממש מזיקות מדי פעם. זה דווקא מדגיש את האנושיות שמאחורי המדים.
   כמובן שאם החיילים היו רוקדים בזמן שמישהו מכניס מכות לפלסטיני הייתי חושב אחרת. 

6. מאת אביעד:
   8 ביולי, 2010 בשעה 19:27

   @אליאב: הדיון הוא על העובדה שהישראלים לא רואים בערבים שווים אלא אנשים סוג ב' ולכן אף אחד לא מוטרד מזה שיש רעש בארבע לפנות בוקר באמצע רחוב. אני די בהלם שאני צריך לכתוב את זה מפורשות. זה כמו לטעון שלשחורים לא מגיע לנסוע בתחבורה הציבורית עם הלבנים. כאילו שלערבים לא מגיע לישון בשקט או להסתובב ברחובות הערים שלהם (!) בחופשיות.

   לא מבין את ההשוואה לאנשי החמאס. אנשי החמאס שולטים בתנועה בשדרות ומסתובבים ברחובותיה? זה חדש לי.

7. מאת מפ,ל:
   8 ביולי, 2010 בשעה 19:31

   אביעד, אני איתך.
   עיר שלמה בעוצר, בגלל קומץ מתנחלים מטורפים שצה"ל "צריך לשמור עליהם", וחיילי צה"ל מדכאים ורוקדים, כובשים ומשתעשעים. והישראלים - בחוסר יכולתם לראות את המציאות מאמינים שמדובר בהסברה חיובית כי החיילים שלנו כאלה מאמי ועם הומור.

8. מאת אליאב:
   8 ביולי, 2010 בשעה 19:36

   אני הסכמתי אתך שאם אכן העניין לווה במוזיקה רועשת לפנות בוקר, זה חמור מאד. אבל שוב, הדיון בפוסט הראשון שלך, ככל שאני זוכר, לא עסק בעניין הזה אלא בשאלה העקרונית לגבי המוסריות של צילום "הלצה" שכזו במהלך פעילות מבצעית בחברון, על כל המשתמע מכך.
   הטענה שלי היא שהשטות הזו לא מוסיפה או גורעת שום דבר ביחס למוסריות של הפעולה הזו, בלי קשר למה שאנחנו חושבים עליה.
   לגבי חמאס, אף אחד לא טען שאנשי חמאס שולטים בשדרות במובן של כיבוש. אבל במשך שנים אנשי חמאס בהחלט שלטו על כמות הפעמים ביום שאזרחים רצו למקלטים, ולא אפשרו שום חיים נורמליים שם. אבל זו לא הנקודה, ואני לא טוען לסימטריה בין המצבים. הבאתי את עניין החמאס רק כדי להמחיש ששטויות כאלה לא בהכרח מחמירות את התחושה הסובייטקיבית לגבי מי שנמצא בצד השני. כמובן שזה נתון לויכוח, אבל זו דעתי בעניין.

9. מאת Twitter Trackbacks for עולם ערכים שונה» Touching is not permitted [twomuch.info] on Topsy.com:
   8 ביולי, 2010 בשעה 20:24

   [...] עולם ערכים שונה» Touching is not permitted twomuch.info/?p=819 – view page – cached מיום ליום מתברר שעולם הערכים שלי שונה לחלוטין מעולם הערכים של רוב תושבי ישראל. מדהים. טוב, לא ממש. אבל מטריד. ככה זה כשאצלנו אתה קודם יהודי ו/או ישראלי לפני שאתה בן אדם. Tweets about this link [...]

10. מאת רותם:
    25 ביולי, 2010 בשעה 21:10

    ראשית סלח לי על התגובה המאוחרת - רק עכשיו נתקלתי בבלוג שלך במקרה והרגשתי צורך להגיב.

    אני יודע שזו תגובה ישראלית שכיחה להגיד "חבר שלי היה שם" על כל מיני אירועים אקטואליים. ובכן, אין לי דרך להוכיח לך שאני דובר אמת מלבד להבטיח לך שאכן שניים מהחיילים הרוקדים הם חברים טובים שלי - כך שהעדות שאני מוסר נמסרה לי ממקור ראשון.
    הריקוד לא נערך בארבע בבוקר (אני לא חושב שגם ביולי יש כזה אור בארבע בבוקר, אבל ניחא) - הריקוד נערך בשעות אחר הצהריים. החיילים רקדו ללא מוזיקה - שהודבקה בעריכה (ועוד מטלפון נייד). ומלבד, על פי הבנתי קטע הרחוב הזה פחות או יותר נטוש (כאן תטען שזה מתוצאות הכיבוש, אז אני אגיד מראש שאני מסכים).

    בקשר לטענה העקרונית - צודק, לישראלים לא אכפת מערבים. לא מעט ישראלים גם ישמחו בסבלו של ערבי סתם כי הוא ערבי. אפשר להרחיב עוד - לא מעט ישראלים לא יצטערו בסבלו של הרוסי/אתיופי/מיעוט מוחלש אחר. פחות מאצל הערבי, זה נכון (כי בכל זאת הרוסי/אתיופי הוא "משלנו"), אבל עדיין.
    לצערי הרב, יש אלף ואחד מקרים שממחישים את הטענה הזו. מקרה סרטון החיילים המרקדים - לא אחד מהם (למעט העוולות שמגיעות בילט-אין עם הכיבוש).
    במקומך לא הייתי רץ להאמין לכל מה שאני קורא באינטרנט ואפילו בעיתון (ובאמירה זו כנראה החלשתי את כל הטיעון שלי).

    עוד ארחיב ואגיד, בהקשר למה שכבר נאמר כאן, שאני חושב שהישיבה שלנו בחברון היא מטורפת, וגם לפחות חלק מהחיילים שמופיעים בסרטון הזה חושבים כך ("חלק" מכיוון שלא את כולם אני מכיר, כמובן). אבל אנחנו בכל זאת חיים במדינת חוק, ולשם המדינה שלחה אותם. שם, במערב הפרוע של המזרח התיכון, הם מתמודדים עם סיטואציות קשות ושוחקות יום-יום. אפשר להבין את הצורך שלהם לפרוק את המתחים. היי, לפחות הם לא הולכים ומרביצים לערבים אקראיים ברחוב - גם זה משהו.
    אפילו צה"ל הבין וויתר להם בסוף. אשמח אם גם אתה לא תשית את כל עולו של הסכסוך על כתפיהם.

לכתוב תגובה

שם (חובה)

דואל (לא יוצג בשום מקום) (חובה)

אתר