שווי קרוב המשפחה שלכם בפרינט
אני יודע, אין שופטים אדם בשעת כעסו, אבל נראה לי שאחרי כמעט חודש אפשר לשחרר קצת קיטור.
תראו, אני מבין שהעיתונות המודפסת בקשיים נוראיים ושכל העסק הולך לעזאזל אבל הגיע הזמן לפתוח את זה.
אני מתכוון לרווח העצום שהעיתונים עושים ממודעות האבל.
את מודעת האבל על אמי ז"ל פרסמנו ב"ידיעות אחרונות". בכל זאת, רצינו להודיע לכמה שיותר אנשים על מועד הלוויה.
המודעה הכי זולה של "ידיעות" (5 ס"מ על 5 ס"מ. ככל שזכור לי. מצד שני, שוחחתי איתם שלוש שעות לאחר הפטירה כך שיש מצב שאני לא זוכר טוב. אני כן זוכר משהו עם 5) עלתה לנו 2,654 ש"ח.
וואו.
המודעה הבאה בתור כבר הייתה מעל 3,000 ש"ח.
נראה אתכם לא מפרסמים מודעת אבל כמה שעות אחרי שיקירכם נפטר. אין מצב. אולי בעוד עשרים שנים יהיה אפשר לפרסם סטטוס בפייסבוק אבל היום יש עדיין (יותר מדי?) אנשים שקוראים את מודעות האבל ומתעדכנים דרכן במתרחש.
ונכון, מדובר במודעה לכל דבר שמגיעה למאות אלפי קוראים. אבל עדיין, בחייאת רבאק, זו לא מודעה מסחרית רגילה. ואתם יודעים מה? סביר להניח שמודעות מסחריות עולות יותר. מה לעשות שרובנו (ואולי המצב הכלכלי דפוק רק אצלי) עדיין לא מפרסמים מדי יום מודעות מסחריות ושכן, הוצאה של 2,654 ש"ח היא הוצאה גדולה (ועוד לא התחלתי לדבר על מצבות וכו').
כשמסתכלים על זה שוב מבינים שזהו גזל ועושק לכל דבר.
ואולי סתם ניצול של אנשים שנמצאים במקום שביר מאוד.
כך או כך זה מבחיל.
מריץ FireStats
6 במרץ, 2010 בשעה 18:04
תשמע, אתה מתייחס לפרסום מודעת אבל בתור שירות בסיסי. זה ממש לא ככה. אני אישית לא מכיר אף אחד שפרסם מודעת אבל על יקיריו. בסביבתי זה ממש לא מקובל. מקסימום מקום העבודה מפרסם מודעה להשתתפות באבל של עובד.
העיתונים מתפרנסים מזה, מה היה נחשב בעיניך מחיר סביר ולמה אתה חושב שגוף מסחרי צריך להרוויח פחות ממה שהוא יכול מהנכסים שלו?
6 במרץ, 2010 בשעה 22:32
הרבה אנשים מעל גיל מסוים קוראים באופן קבוע את מודעות האבל, ורק כך הם יודעים אם מישהו ממכריהם נפטר, כי הרי לא מקובל לצלצל להודיע לאנשים.
לכן פרסום מודעת אבל הוא משהו שממש חייבים לעשות אם רוצים שכל מוקירי זכרו של המנוח (או המנוחה) ידעו על הלוויה והשבעה.
תוסיף לזה את העובדה שאנשים שיקירם נפטר די פגיעים, ותקבל מצע פורה לניצול (מישהו אמר החבר'ה קדישא?)
6 במרץ, 2010 בשעה 22:35
@שמוליק: אבל זה כבר ההבדל בין סביבה וסביבה. אמי ז"ל וסביבתה כן נהגו להתעדכן במודעות ולפרסם וכו' ולכן זה אך טבעי שנשתמש במודעה כזו. לדעתי, רק לדעתי כי לא ערכתי מחקר, נראה לי שאנשים מבוגרים כן ממשיכים להתעדכן במודעות.
אני לא אומר שגוף מסחרי צריך להרוויח פחות ואני לא נכנס להם לכיס. אני רק אומר שיש כאן עושק בסיסי. מזמין המודעה נמצא במצב רגשי מעורער ולא בדיוק בראש להתמקחויות או לשיקולים אחרים.
6 במרץ, 2010 בשעה 22:35
@נתאי: בדיוק.
7 במרץ, 2010 בשעה 2:59
לצערי ונסיוני, אתה צודק.
הדבר הראשון שמבקשים ממך לאחר הרגע הנורא הזה הוא שתפתח את פנקס הצ'קים… סידורי הלוויה הם קוראים לזה, החארות. ואז מודעת אבל: "מה מספר כרטיס האשראי שלך?"
וכל שאתה מבקש הוא רגע אחד קטן לעכל את האובדן, לבכות, להפרד, לקבל חיבוק, משהו לנחם גם שזה ממש לא אפשרי באותן שעות ראשונות, אבל אתה צריך להיות נורא פרודוקטיבי ולסדר את כל העניינים וההלוויה והשבעה וכוס אמק העולם הזה, תניחו לי!!!
אביעד, שלחתי את ניחומיי לך בבלוג ההוא, שולחת לך את ניחומיי גם כאן.
אבי ניפטר לפני כמה שנים, אימי לפני שנתיים והכאב והגעגוע האלו לא מניחים לרגע.
מקווה שבאמת תמצא ניחומים ושקט לאובדן.
7 במרץ, 2010 בשעה 10:23
אני עדיין לא מבין מה כולכם רוצים.
על סידורי הלוויה אסור לקחת כסף ויש פה עבירה. מודעה בעיתון זה מודעה בעיתון. משהו אחר לגמרי.
גוף מסחרי שמתפרנס ממודעות, חייב למקסם את הרווחים שלו. מדובר בחברה מסחרית, לא במוסד גמילות חסדים. יש לו עמוד וחצי למודעות אבל.
מצד אחד אתה לא נכנס להם לכיס, ומצד שני קובע שמדובר בעושק.
ואת רונית אני בכלל לא מבין. מה היא מצפה? שכשמתקשרים למחלקת המודעות בעיתון הם יגידו "אוי, אנחנו מצטערים לשמוע, תן לנו את המודעה שלך, עזוב עכשיו כרטיס אשראי, נדבר על תשלום כשנגיע ליאצייט".
זה לא עובד ככה.
7 במרץ, 2010 בשעה 20:46
@שמוליק, נכון, אתה צודק לגבי מודעה בעיתון מכיון שזו בחירה של האבלים אם לפרסם מודעה שכזו או לא, אבל לגבי שאר הדברים, עולה ועולה הרבה. יש הכנות להלוויה, זה עולה כסף. חלק מהכסף הוא לחברה קדישא. וכשזה הורה אחד ושלא נקנתה חלקת קבר מבעוד מועד, ההורה השני בד"כ קונה חלקה לצד הראשון שנפטר וגם כאן יש מחירים מטורפים. זו אמנם בחירה, אבל יש כאן יותר גזילה מצד חברה קדישא מאחר והמדינה משלמת להם על כל חלקת קבר שהם כורים.
כשבן הזוג הראשון נפטר, בן זוגו מקבל סכום מביטוח לאומי שיכול לכסות עלות מציבה, כשהשני נפטר, אין שום סכום שעובר למשפחה ושיכול לעזור במחיר המציבה ולמשפחות קשות יום, זו הוצאה ענקית.
שמוליק, העובדה היא שכשאדם נפטר, זה עולה הרבה כסף למשפחה.
11 במרץ, 2010 בשעה 12:27
להערכתי עמוד שלם של מודעות אבל מכניס הרבה הרבה יותר כסף ממודעת עמוד מסחרית אחת.