15 תגובות לפוסט "ולמה שתקתם כשגירשו את ילדי גוש קטיף?"

1. מאת מרמיט:
   30 ביולי, 2009 בשעה 8:45

   אכן, תושבי ישראל מגלים שיאים חדשים של בהמיות.

   אכן, השפה מחנכת, והדה-לגיטימציה חוגגת. הם קוראים לך סמולני, אתה קורא להם ארורים והזויים, ואף אחד לא מקשיב לאף אחד אחר. כולם רק צורחים ומקללים עד שמכחילים.

   והאמפתיה מתה, כל אחד תקוע בפופיק של עצמו, ואף אחד לא מסוגל אפילו לנסות להבין את זווית המבט של "האחר".

   ייאוש.

2. מאת יעל ארנסט:
   30 ביולי, 2009 בשעה 12:01

   כל אחד וההיסטוריה שלו, הראיה שלו את הדברים והפניית הראש מהדברים הפחות נעימים.
   כל אחד והתפיסה שלו את ההחלטות של הממשלה, של המדינה בה הוא חי.
   כל אחד והחוקים שהוא בוחר לקיים במדינה שבה הוא חי.

   עיוותים היסטורים קיימים בכל מדינה בערך, וזה לא מפתיע. מה שלא מתאים לאג'נדה- משנים.
   זה לא חדש.
   השאלה היא, איך באמת שומרים על האמת המציאותית והלא מעוותת.
   וגם- מי שומר עליה?

   אני אגב תיארתי לעצמי שקשה לילדי גוש קטיף, אבל בסופו של דבר, כפי שציינת, לא היה גירוש.
   והמגורשים לא התביישו להפעיל לחץ רגשי על חיילים שמילאו הוראות של דרגים גבוהים שכלל לא נכחו במקום.

3. מאת רואה שחורות:
   30 ביולי, 2009 בשעה 13:05

   הורים שאומרים לילדיהם "אנחנו עוברים דירה לתחומי הקו הירוק" שונים מהורים שאומרים לילדיהם "החיילים הסמולנים הנאצים באים להרוס את כל מה שבנינו ואולי להרוג אותנו, חייבים להילחם עד טיפת דמנו האחרונה" ונותנים להם לראות טרקטורים הורסים להם את הבית. אתם אומרים גירוש, אני אומר שאני מפקפק ביכולתכם להיות הורים.

4. מאת זיגמונד:
   31 ביולי, 2009 בשעה 1:45

   אני די מסכים עם מרמיט. איני מסכים עם המתנחלים והטוקבקסטים האלה, אבל לא הייתי מכליל ואומר שהם "ארורים".

   זיגמונד

5. מאת ניצן:
   31 ביולי, 2009 בשעה 6:45

   היה לי דיון דומה על המילה טרנספר. למה כשרוצים לקחת ישוב ערבי ולהוציא אותו מתחומי שטח ישראלי זה נקרא טרנספר אבל כשרוצים לקחת ישוב יהודי משטח ערבי זה נקרא פינוי?

6. מאת אלעד-וו:
   31 ביולי, 2009 בשעה 15:50

   ניצן, יקירי: זה מאותה סיבה שכשגרמניה הורגת שישה מליון יהודים זה נקרא "שואה", וכשגרמניה מוציאה להורג את מי שהרג אותם זה נקרא "גזר דין".

7. מאת אלעד-וו:
   31 ביולי, 2009 בשעה 15:54

   ותשובה אחרת, כדי להבהיר: כי כשרוצים לקחת ישוב ערבי ולהוציא אותו משטח ישראל אז חלק מהסיפור הוא לשלול להם את האזרחות. אחרת איך תעיף אותם? (זה חלק שלא מדברים עליו משום מה). כשמחזירים את מתנחלים לארץ אין פה שינוי אזרחות, אלא הוצאה לפועל של החלטות ממשלה שהן בלתי-נמנעות לאור החוק הבינלאומי והמוסר הבסיסי. זה הבדל של שמיים וארץ, וזאת בושה שיש מי שלא מבין אותו.

8. מאת משה שרף:
   31 ביולי, 2009 בשעה 22:25

   דיון מקסים של אנשים שמסכימים אחד עם השני. מה חבל שתגובות אחרות (לא שלי,בנתיים, נמחקות). המון אומץ יש כאן.

9. מאת אביעד:
   31 ביולי, 2009 בשעה 22:48

   משה: אין לי שמץ של מושג על מה אתה מדבר. אף תגובה לא נמחקה.

10. מאת משה שרף:
    1 באוגוסט, 2009 בשעה 18:47

    זה מעניין, כי אני שמעתי משהו אחר. אני משער שמדובר באיזושהי בעיה טכנית - אני מתנצל על שחשדתי בכשרים.

11. מאת ניצן:
    2 באוגוסט, 2009 בשעה 11:03

    אלעד, טוב שלא צעקת גודווין

    זה בסדר, אתה לא צריך להסביר לי או לשכנע אותי, אני יודע מה ההבדל בין העתקה לבין גירוש רק העלתי את זה כי זו הנטייה של הכתומים לקחת כל מילה רלוונטית ולכבס אותה בהתאם למצבם .

12. מאת אלעד-וו:
    2 באוגוסט, 2009 בשעה 13:02

    אה, אתה יודע, אירוניה באינטרנט וזה. גם אני מתנצל שחשדתי בכשרים. :). may the force of Goodwin be with you.

13. מאת גלעד:
    2 באוגוסט, 2009 בשעה 16:01

    אלעד וו, אתה באמת לא חכם במיוחד. התגובה שלך מ15:50 מוציאה שם רע לגודווין.

14. מאת ליאורה:
    3 באוגוסט, 2009 בשעה 23:52

    אני כבר כמה זמן קוראת את הפוסטים שלך והפעם אני מתקשה שלא להגיב.
    אני לא דתיה ולא ימנית קיצונית ומבחינתי הדברים שאני הולכת לכתוב כלל לא קשורים לדעות פוליטיות
    דווקא אתה שמדבר הרבה (בעיקר לאור האירועים המתועבים של שבת) על חוסר הסבלנות לקהילה וההסתה כנגדכם מפגין כל כך הרבה שנאה וחוסר סבלנות ואטימות כלפי כל מגזר שהוא לא שמאלני מובהק.
    היחס שאתה מפגין כלפי ילדי גוש קטיף (ספציפית בפוסט הזה)
    ובכל אופן - נראה כי מי שמנסה לשכתב את ההיסטוריה של מדינת ישראל הוא אתה - אתה מפגין בורות די מפתיעה ביחס לאדם שמחזיק בדעות כה קיצוניות.

15. מאת חיים:
    6 באוגוסט, 2009 בשעה 10:37

    שכתוב היסטוריה נתון בידי מי שהכוח בידם.

    התקשורת הישראלית התאגדה ביומיים האחרונים להספיד את עמוס קינן. כולנו קראנו שמענו וראינו עד כמה הוא היה אושייה מרכזית של התרבות הישראלית. כולנו נאנחנו על הדור שהולך ואין תמורתו, על התרבות שהולכת ומתפוגגת.

    לכאורה כל קורות חייו הוצגו - פעילותו בלח"י, כתיבתו העיתונאית בעיתון הארץ, בעולם הזה, בידיעות, חברים מספרים על ישו ועוד.

    רק פרט קטן אחד נשכח. קינן ניסה, פעמיים, להתנקש בחייו של שר בממשלת ישראל.

    כמו שכבר אמרנו, שכתוב היסטוריה שייך לחזקים.

    ועוד דבר אחד - די כבר עם המילה "הזוי". דייי

לכתוב תגובה

שם (חובה)

דואל (לא יוצג בשום מקום) (חובה)

אתר