חולה אפס
כולם מאוד נרגשים מחשיפת הבלוגרים בתשלום ואפילו התחיל שוב דיבור על קוד אתי.
כל זה לא באמת משנה. באמת שלא משנה.
כי מחר יש את כנס המדיה החברתית הכי מקצועי שאי פעם נערך בארץ וכמו שאורי ברוכין כותב:
יש מספיק אנשים שראוי שישבו ויקשיבו לה ולשותפים שלה. ורובם, לדעתי, הם דווקא אנשי פרסום בני ארבעים פלוס.
הבלוגרית המדוברת השתתפה (בין היתר, כבר קשה לעקוב) בקמפיין של סמסונג אומניה, עליו אמר ניר רפואה, ראש פיתוח תוכן ומדיומים חברתיים במקאן-אריקסון:
אמרנו להם, 'אם אין לכם משהו טוב לכתוב על המכשיר, אל תכתבו'
אכן, מאוד ראוי שאנשי פרסום בני ארבעים ישתתפו בסמינר שמסביר שאפשר לקנות בלוגרים.
לא צריך קוד אתי ולא צריך תקנון, אם כבר, צריך להפסיק להידהם מזה שאנשי פרסום עושים את מה שהם עושים בזמן שיש בלוגרים שמעודדים אותם לעשות את זה. אחר כך צריך להפסיק להתעלף מכל נפיחה שיוצאת מאותם הבלוגרים. בחייאת, מה נסגר עם הצביעות בבלוגוספירה? אתה לא יכול מצד אחד לקדם מאמצים של בלוגרית מסוימת שמצהירה בלי בושה שקונים אותה ואז ללכת לבכות על זה שאין קוד אתי.
(ואולי זה המקום להוסיף בדיעבד בכל הפוסטים הנרגשים נגד הבלוגרים בתשלום גילוי נאות של "גם אני ריירתי על זרובבלה ועזרתי לה לעשות משהו ועכשיו אני בהלם מחילול הבלוגוספירה")
(וכמובן שאפשר להחליף את זרובבלה בכל שם אחר. שמעביר סדנה למדיה חברתית. לאנשי פרסום. שאחר כך יקנו בלוגרים. All this has happened before and will happen again)
זהו.

3 ביוני, 2009 בשעה 11:50
אני חושב שה בעיה היא לא שבלוגרים מקבלים כסף, אלא שהם לא כותבים על זה. זרוב, במקרה הזה, דווקא ככל הידוע לי, אמרה תמיד מי קנה את הפרסום אצלה.
3 ביוני, 2009 בשעה 12:45
בדיוק ככה..
זה נורא מזכיר את הזעזוע העמוק שאנשים חשים כשמישהו משקר למישהו בהשרדות
3 ביוני, 2009 בשעה 12:49
אהבתי את הדעה,
ובעיקר את ההומאז' לבאטל-סטאר-גאלאקטיקה!
3 ביוני, 2009 בשעה 14:31
יהונתן: אין לי בעיה עם הסו קולד קנייה. יש לי בעיה עם זה שאחר כך אותם בלוגרים הולכים ומעבירים סדנה לאנשי פרסום על איך להשתלב בבלוגוספירה כשברקע בלוגרים אחרים מתרעמים על הנושא בזמן שהם מפרגנים ומסייעים לאותם הבלוגרים הקנויים. קפיש?
Lem: אכן
Robot55: סו סיי ווי אול.
3 ביוני, 2009 בשעה 15:37
פיספסת.
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fid=821&did=1000352374
ובכלל, כל מי שמכיר אותנו ואת ההתנהלות שלנו יודע עד כמה זה לא נכון.
ובכלל קראת את תקציר הסמינר? מאיפה הסקת שמטרת הסמינר היא איך לשלב פרסום בבלוגים?
זו לא סדנה שמיועדת לפרסומאים, זו סדנה מקצועית ליוצרים של זרוב.קום. שהחלטנו לפתוח אותה גם לאנשים אחרים שרוצים להגיע…
יש הרבה אי-הבנה ואי-בהירות, שבדרך כלל נוטה להתבהר אחרי שיחה בלתי-אמצעית איתנו.
וגם לפעמים פשוט ע"י קריאת תוכנייה, או ביקור באתר שלנו…
דור.
3 ביוני, 2009 בשעה 15:46
דור: מה הקשר של הקישור לפוסט? אני לא מבין. ניר רפואה אומר שבקמפיין של סמסונג אומניה נאסר על הבלוגרים לכתוב דברים שליליים. זרובבלה השתתפה בקמפיין. האם זה לא אומר שקנו אותה? מה הקשר בין קקטוס הזהב וטענותיה לפוסט?
אכן ביקרתי באתר וקראתי את התוכניה. גם היא לא רלוונטית. אני מצטער, אבל נדמה שאי ההבנה כאן היא שלך. אני לא יוצא בפוסט הזה נגד הכנס (למרות שאני נגדו באופן כללי, כן?). אני יוצא נגד בלוגרים שמתרעמים על נושא קניית הבלוגרים בזמן שהם בעצמם מסייעים לדבר.
3 ביוני, 2009 בשעה 16:12
כמו שבעולם העיתונות המבוסס על מודל הכנסות מפרסום, יש קוד אתי נורמטיבי.
כך לדעתי צריך להיות גם בבלוגים.
צריך לתת גילוי נאות, ועל כך אנחנו מקפידים. אם בשלל פרסומינו אנחנו מקדמים מוצר מסויים, אנחנו דואגים להזכיר זאת.
ציטוט מלמעלה:
"אכן, מאוד ראוי שאנשי פרסום בני ארבעים ישתתפו בסמינר שמסביר שאפשר לקנות בלוגרים."
זה לא מתייחס לסמינר ותכניו?
"כמובן שאפשר להחליף את זרובבלה בכל שם אחר. שמעביר סדנה למדיה חברתית. לאנשי פרסום. שאחר כך יקנו בלוגרים."
ביקורת זה משהו שאפשר לתת, ולדון אם זה מוצדק או לא, אבל לפחות תדייק בעובדות. הרושם שנוצר למי שקורא את הפוסט שלך הוא שאנחנו עושים סמינר "איך למכור את נשמתך למפרסמים"
וזה ממש ההיפך.
יש הרבה דברים לקבול עליהם בבלוגוספירה, ואנחנו מטרה גדולה וורודה. אבל מצטער, לא יפה.
הכתבה על הקקטוס מדגימה שאנחנו לא איזה כפופי חברות פרסום, אלא אתר תוכן עם עמידה עצמאית. שזה בדיוק הקו שאנחנו מתכוונים לדבר על בסמינר האמור.
3 ביוני, 2009 בשעה 16:18
בחייאת דור, הקקטוס היה לפני שנה והאומניה היה לפני חודשיים. אם הכתבה על הקקטוס מראה שאתם לא כפופי פרסום, למה לפני חודשיים כן הייתם כפופי פרסום? או שמה שזרובבלה עושה באתרים אחרים לא מתייחס בכלל לזרוב.קום ואז אם כן, האם הסמינר עוסק רק בפעילות בזרוב.קום ולא במה שזרובבלה עשתה עד היום ו/או עושה באתרים אחרים?
ואני מאוד מצטער אבל אני לא מתכוון להסביר את כל הרפרנסים בפוסט שלי. וכן, אם זרובבלה מוכרת את נשמתה ואז מעבירה סמינר, בהחלט אפשר להבין מזה שמסבירים שם איך זה להיות כמו זרובבלה וכמו זרובבלה זה כנראה לפעמים למכור את נשמתך.
3 ביוני, 2009 בשעה 17:18
[...] כדי שיכתבו פוסטים חיוביים על הדברים שהם מפרסמים. אביעד איבחן היטב את תגובת היתר של חלק מהבלוגוספירה, שעיקרה [...]
3 ביוני, 2009 בשעה 19:44
בקיצור, מה שבאמת כואב לך הוא שעידו קינן פירגן פעם לזרובבלה. אפשר לינק כדי לראות מה בדיוק הוא כתב בעניינה?
3 ביוני, 2009 בשעה 19:47
לא. מה שכואב לי זה שאנשים שמתחבאים מאחורי אנונימיות מגיעים לפוסט שלי, קוראים אותו, לא מבינים מה כתוב בו ואז כותבים תגובה שמתיימרת להיות שנונה.
4 ביוני, 2009 בשעה 21:02
הרשומה נתקבלה בבלוגדיבייט…
I found your entry interesting do I've added a Trackback to it on my weblog :)…
6 ביוני, 2009 בשעה 1:36
[...] המולה והתרגשות! האינטרנט [...]
8 ביוני, 2009 בשעה 18:03
[...] האם יש לגברת יכולת, אלא האם היא יכולה ללמד אחרים. אביעד מעלה שאלות בנוגע לתכנים שהיו אמורים להיות בכנס בנוגע לבלוגינג [...]
8 ביוני, 2009 בשעה 22:29
הבנת הנקרא:
http://dotmad.net/il/2009/06/zroob