דרוש תיקון לחוק העונשין
צריך להיות אדם ממש רע (או נואש, אבל זה לא ממש רלוונטי) כדי לשדוד אנשים זקנים.
באמת. לא אכפת לי אם האדם הנואש הוא נרקומן או אם חד הורית שמגדלת חמישה ילדים שאחד מהם חולה במחלה סופנית ומגדל חמוס פיסח שקוראים לו מחמוד.
היום שמעתי על אדם מבוגר כבד ראייה שכויס פעמיים. בפעם הראשונה מישהי "עזרה" לו למשוך כסף מהכספומט ובפעם השניה מישהו נצמד אליו בסופרמרקט, הציע לסייע לו ולאחר שהאדם סירב, עקב אחריו עד לביתו ושם נצמד פיזית לגופו ולקח לו את הארנק.
דרוש תיקון.
הנה למשל תיקון נחמד - כל מי ששודד אדם זקן, ייכלא אוטומטית לעשר שנים. אפשר גם להעניש ע"י עונש פיזי. סירוס, או עיקור, או עקירת עין אם אנחנו כבר מתקרבים לגזרת ע.ק.ר.
הנזק שגורמים חלאות האדם האלה הוא לא רק כלכלי. הוא לא רק פיזי. הוא בעיקר נפשי. חלאות האדם מערערות את הבטחון העצמי של האוכלוסיה המבוגרת וזהו הדבר הכי אכזרי שאפשר לעשות לאותה אוכלוסיה בשלב זה של חייה.
מי מספיק רע כדי לעשות את זה?

9 במרץ, 2009 בשעה 3:07
אין ספק שצריך להגביר את הענישה בכל הנוגע לעבירות אלימות שגברו בארץ וגם כלפי קשישים, אבל ענישה פיזית זה שלב שהאנושות התקדמה ממנו וטוב שכך. אני לא חושב שזה נכון להזכיר את זה גם כהלצה.
9 במרץ, 2009 בשעה 15:05
נמרוד: דווקא לא התלוצצתי בכלל.
10 במרץ, 2009 בשעה 7:28
לא הבנתי.
מספיק להיות רע כדי לפגוע בזקנים? או כדי לעשות כזאת חקיקה?
הדרך הטבעית שלנו לטפל בבעיות חברתיות היא על ידי ענישה. כך אנו רגילים. אבל זאת לא הדרך האפקטיבית, וגם לא האנושית.
הדרך לטפל בבעיות הללו, היא על ידי הבנת הגורמים למעשים הללו וטיפול בהם. סביר להניח שהפוגעים הם מסוממים, או נוער עברייני. הטיפול לכך, הן תוכניות קהילתיות לחיזוק נוער, ותוכניות חברתיות למניעת סמים, על ידי אהבה הורית ומתן גבולות (שעל פי מחקרים, זה הכלי הטוב ביותר למנוע הידרדרות לסמים).
נ.ב.
אם הגבת, אנא ידיע אותי בדוא"לץ
להת'
טל
12 במרץ, 2009 בשעה 14:05
אחרי מה שסבתא שלי עברה בביתה בזמן שהיא ישנה(!) - אני חושב שצריך לתלות את החארות. זה לא שאני לא חושב שצריך לעבוד גם על הסיבות והגורמים וכו' וכו', אבל יש גבול להתחשבות בעבריינים מהסוג הזה.
מסוממים או לא מסוממים - זה באמת לא מעניין אותי. מי שעושה דבר כזה לקשישים, צריך להישרף באש הגהינום, אם יש דבר כזה בכלל.