5 תגובות לפוסט "יהדות ישראלית פלורליסטית שותקת"

1. מאת ערןב:
   4 בפברואר, 2009 בשעה 3:37

   האם אתה מכיר את דאפיד תומאס מ"הממלכה הקטנה" (the only gay in the village)? האם הוא הומוסקסואל לדעתך?

   האם לדעתך כל אחד יכול להחיל על עצמו את ההגדרה "יהודי" כי הוא חושב שהוא כזה, וזה לא תלוי בשאלה מה הסביבה חושבת על זה? האם לא קיים "משהו" שיכול לומר למישהו "אתה *לא* יהודי, למרות שאתה טוען שאתה כזה"?

2. מאת איה:
   4 בפברואר, 2009 בשעה 7:53

   ובכן ערן, אם אמך יהודיה אתה כנראה יהודי. כך בפעם האחרונה שבדקתי. זה חתיכת "משהו".

3. מאת ישראל:
   4 בפברואר, 2009 בשעה 11:52

   "אם וכאשר הוא יצליח להכנס לכנסת" - הוא כבר בכנסת. אין שום דבר שמונע ממנו לדבר כבר עכשיו.

4. מאת ערןב:
   4 בפברואר, 2009 בשעה 12:50

   איה: אכן, זה הכלל, אבל זה רק למקרים הפשוטים, לא לענייני גיור למשל, שעל כך יש הרי מחלוקת רבה. אולי גם קצת לא דייקתי בתגובה הראשונה: השאלה היא עד כמה אפשר לשנות את היהדות (כפי שעשו הרפורמים והקונסרבטיבים, ובמידה מסוימת גם האורתודוקסים, איפהשהו בתחילת המאה ה-19) ועדיין לקרוא לזה "יהדות". האם יש סט בסיסי של דברים מעשיים/רוחניים אשר נחוצים כדי להגדיר "יהדות", או שאפשר "לפרוץ את הגדר" ולהגדיר כל מה שמתחשק לנו כיהדות? עד כמה היהדות יכולה להשתנות (למשל, להכיל בתוכה את ההומוסקסואליות הגברית, למרות מה שנכתב במפורש בתורה), ובאילו מנגנונים אפשר לבצע את השינוי הזה, וכו'.

   (אבל אני מכפתלי בכלל, אני חילוני)

5. מאת באמת | בלוגיקה:
   8 בדצמבר, 2009 בשעה 21:16

   [...] שהיא, אם במקרה לא הייתם בסביבה, התנועה הירוקה – מימד. הם לא פלורליסטים מספיק. לא שומעים אותם מספיק. הם לא פמיניסטים מספיק. הם לא [...]

לכתוב תגובה

שם (חובה)

דואל (לא יוצג בשום מקום) (חובה)

אתר