הקמפיין המסית והמחריד של הליכוד ממשיך לצנוח לרמות חדשות של שפל עם אתר הרכבת הממשלה (לא. לא תקבלו קישור).

אבל זה פחות מעניין אותי.

מעניין אותי יותר איך האנשים שקשורים לקמפיין הזה ופועלים באינטרנט מצליחים להירדם בלילה. בכלל לא תכננתי לכתוב את הפוסט הזה לפני הבחירות אבל כמעט הקאתי עכשיו אז החלטתי שאפשר לכתוב את הפוסט.

אני לא מתכוון כאן למשרדי האינטראקטיב או לחברות הפרסום. אני מתכוון לחברות שמתגאות בכך שהן מנהלות דיאלוגים עם הגולשים.

איך העובדים באותן החברות מצליחים להתמודד עם אמירות סוציאל דמוקרטיות כלפי חוץ ולדעת בפנים שהם מסייעים לטוויטר/פייסבוק/בלוג של נתניהו?

מישהו בכלל יאמין לכם בפעם הבאה שתכתבו פוסט בבלוג האישי שלהם על כמה שחד"ש/התנועה הירוקה/מרצ היא התקווה הבאה?

ובכן, לא. אף אחד לא יאמין לכם. סבבה, קיבלתם כסף מהליכוד וגמרתם את החודש. אבל עמוק עמוק בפנים אתם רקובים להחריד. איך היד שלכם לא רועדת כשאתם מסייעים להפיץ את הזבל הזה? איך המצפון שלכם לא מתעורר? תעשו *הכל* בשביל כסף?

לפעמים גם מותר להגיד לא.

(גילוי נאות: לי לא הייתה בעיה להגיד "כן" ולהיות חלק מהקמפיין הזה (כי הייתי צריך את הכסף ומתוך ידיעה מוחלטת שהצטרפות שלי לקמפיין הזה תמנע ממני את היכולת לצאת נגדו וכו' וכו'). אחד הגורמים שנוטלים חלק בקמפיין, החליט שהוא לא רוצה להשתמש בשירותיי ולכן אני לא משתתף בו. ותודה לאל על זה)

הפוסט הזה נכתב בתאריך יום שלישי, 3 בפברואר, 2009 בשעה 17:08 תחת הקטגוריות כללי. אפשר לעקוב אחר התגובות לפוסט הזה באמצעות פיד RSS לתגובות. אפשר לכתוב כאן תגובה, או לכתוב בבלוג שלך פוסט כתגובה ולשלוח טראקבאק.