יש כל מיני דיבורים על רקורד של עשייה של רשימות אחרות. אז הנה, לאחר רשימת ה-408, אני מציג את הצעות החוק של מרצ שכן אושרו (למרות שמדובר בסיעה של 5 ח"כים שיושבת באופוזיציה). את הרשימה קיבלתי ממור ביתן, העוזרת של ג'ומס.

הצעות חוק שאושרו בקריאה שנייה ושלישית:
מליאת הכנסת אישרה, בקריאה שנייה ושלישית, 24 חוקים אותם יזמו חברי סיעת מרצ:

• חוק איסור סחר בבני אדם: החוק אוסר סחר בבני אדם לכל מטרה וקובע רף ענישה גבוה על עבירה זו. זהו חוק חדשני, מהפכני ותקדימי שיאפשר למדינה לפעול באופן נחרץ ובלתי מתפשר נגד סוחרים בבני-אדם: בנשים לצורך עיסוק בזנות, במהגרי עבודה, בסוחרי איברים ובסוחרי תינוקות. החוק מחמיר גם את ההתייחסות לסוחרים גם במימד הענישה וגם במימד המאבק הכלכלי ומאפשר הסדר חילוט של רכוש הקשור לעבירת הסחר בבני-אדם או לעבירת החזקה בתנאי עבדות. במקביל, החוק מאפשר סיוע והגנה על קורבנות הסחר בבני אדם באמצעות הקמת קרן חילוט ייעודית שאחד מתפקידיה יהיה עזרה בשיקום הקורבנות אשר יזכו לשירותים רפואיים, אשרת שהייה ועבודה. החוק מנחה עוד את בתי המשפט לפסוק פיצויים לקורבנות העבירה.
• חוק הבחירות (דרכי תעמולה): החוק קובע כי בארבעת הימים הקודמים למועד הבחירות ייאסר פרסום של סקרי בחירות, זאת לאחר שבמערכות הבחירות האחרונות התגלה כי סקרי דעת הקהל לא רק משקפים את דעת הקהל אלא גם מעצבים אותה ומשנים דפוסי  הצבעה של חלק מהציבור. החוק מבקש להשיב את סקרי דעת הקהל אל מקומם הראוי במערכת הדמוקרטית מבלי לפגוע בחופש הפרסום.
• חוק הממשלה (כשירות שר הביטחון): החוק קובע  תקופת צינון של 3 שנים עבור קצינים בכירים, ראש המוסד לתפקידים מיוחדים וסגניו, ראש שירות הביטחון הכללי וסגניו. הרציונל בבסיס החוק הוא שליחסי צבא וממשלה, ובתוך כך, מינוי בעלי  התפקידים במטכ"ל, חשיבות ורגישות רבה. בהיעדר תקופת צינון יכול להיות מצב בו אלוף, שלא התמנה לרמטכ"ל, מתמנה תוך חודשים ספורים לתפקיד שר הביטחון ומוצא את עצמו בהתנגשות עם הרמטכ"ל. בנוסף, בהיעדר צינון משמעותי, עלול להיפגע הפיקוח האזרחי על מערכת הביטחון, המהווה אבן יסוד  בביסוס מעמדה של הדמוקרטיה בישראל.
• חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה): החוק קובע מנגנון חדש של אחוזי זכאות להנחה לרכישת דירה בדיור הציבורי, המתייחס למספר נפשות בדירה ושנות וותק. כמו כן, נקבע כי ההכנסות ממכירות הדירות יופנו לפתרונות דיור לציבור.
• חוק נכי רדיפות הנאצים (הגדרת נכה): החוק מבטל את ההפליה שנקבעה בחוק ההסדרים משנת 2000 ולהעמיד את ניצולי השואה מ-1.1.47 באותו מעמד כמו ניצולי השואה הזכאים לתגמול על פי חוק נכי רדיפות הנאצים. חוק זה מבטל את הסעיף שנקבע החוק ההסדרים לפיו ניצול שואה ששהה על אדמת גרמניה ביום 1.1.47, נשללה ממנו הזכות לקבלת קצבה על פי החוק, גם אם מעולם לא קיבל קצבה כלשהי מגרמניה.
• חוק התכנון והבניה (פרוטוקול וזכות עיון במסמכים): החוק מעגן את זכות העיון במסמכי ועדה מקומית לחברי ועדה המעוניינים בכך לצורך פעילותם. החוק פתר בעיה חמורה שהתקיימה במיוחד בועדות מקומיות מרחביות המשותפות למספר רשויות מקומיות, בהן מרבית חברי מועצת הרשות אינם חברי הועדה המקומית. במקרים אלו נוצר מצב שחברי המועצה מנותקים מנושאי התכנון והבנייה ונמנע מהם לקבל מידע כלשהו על תוכניות הבנייה ביישוביהם. חוק זה מסדיר את דרכי העיון של חברי מועצות הערים במסמכים הנוגעים למרחב התכנון המקומי.
• חוק למניעת אלימות במשפחה (צו הגנה כנגד קטין): בחוק קובע כי יינתן צו הגנה כנגד קטין האוסר על קטין להיכנס למקום בו הוא מתגורר, וזאת רק לאחר שהוגש לבית המשפט לענייני משפחה תסקיר של פקיד הסעד, ולאחר ששוכנע בית המשפט כי נמצא לקטין מקום מגורים חלופי, וכן נמצא מי שיהיה אחראי לצרכיו ולשלומו הפיזי והנפשי בתקופת תוקפו של הצו. בטרם אישור חוק זה, החוק למניעת אלימות במשפחה לא התייחס למצב שבו בני משפחתו של קטין מבקשים להוציא כנגדו צו הרחקה.
• חוק הסדר הדין הפלילי (הצגת תסקיר לנפגע בעבירת אלימות): החוק קובע כי בתי המשפט  יוכלו להורות על הכנת תסקיר מבחן לנפגע בעבירות אלימות, וזאת על מנת להציג בפני בית המשפט נתונים אובייקטיביים נוספים בדבר מצבו של הנפגע בעבירות אלו, שיובאו בחשבון בעת מתן גזר הדין. בטרם אישור חוק זה, ניתנה לבית המשפט האפשרות לבקש משירות המבחן תסקיר נפגע רק  בעבירות מין.
• חוק שירות המדינה (חובת השעיית עובד שהוגש נגדו כתב אישום בהתעללות או תקיפת חסר-ישע): אוכלוסיית חסרי-הישע, מונה אנשים עם פיגור שכלי, לקות פיזית חמורה או לקות נפשית, אוכלוסיה זו איננה מסוגלת להגן על עצמה מפני תקיפה או התעללות ובמקרים רבים אף איננה יכולה להלין אודות התוקף, ובכך למנוע את הישנות התקיפה או ההתעללות. בעבר, החוק הקנה לנציב שירות המדינה סמכות להשעות מתפקידו עובד שהוגשה נגדו קובלנה. חוק זה קובע כי בנסיבות ייחודיות, כאשר עובד המדינה הנמצא במסגרת עבודתו במגע ישיר עם חסר-ישע  (מטפל, איש צוות במעון, איש רפואה וכדומה) ובעקבות חקירת משטרה הוגש נגדו כתב אישום פלילי בחשד להתעללות בחסר הישע - תופסק לאלתר עבודתו עם חסרי -ישע, הוא יושעה או יועבר לתפקיד אחר. אומנם, על פי הדין הפלילי בישראל אדם הוא בחזקת חף מפשע כל עוד לא הוכח אחרת, אך יחד  עם זאת, ההליכים הפליליים עלולים להמשך חודשים ואף שנים ובשל מאפייני אוכלוסיית חסרי הישע, מוטלת החובה להבטיח את שלומם ואת רווחתם.
• חוק איסור לשון הרע (מוגבלות): החוק קובע כי אסור לבזות אדם בשל מוגבלותו. בחברה הישראלית עדיין רווחים סטריאוטיפים ודעות קדומות לגבי אנשים עם מוגבלות, אשר פוגעים בכבוד האדם, ומחזקים  מגמות להרחקת אנשים עם מוגבלות מן החברה ולאפליה כנגדם. החוק שהתקבל נועד לשרש אמונות אלו, להגן על כבודם של אנשים עם מוגבלות  ובכך לעשות צעד נוסף לשיתופם המלא בחברה.
• חוק הנכים (תגמולים ושיקום-הרחבת תקופת הזכאות): החוק מבטל את תקופת ההתיישנות בהגשת תביעות לגבי נכי נפש הסובלים מנכות נפשית שנגרמה במהלך שירותם הצבאי או בסמוך לשחרורם ולאפשר להם  לקבל את זכויותיהם המגיעות להם  מרגע ההכרה בנכותם. חוק הנכים, בנוסחו לפני התיקון הנקבע בחוק זה, לא הסדיר את נושא הנכים שנפגעו נפשית בעת ועקב שירותם הצבאי, אך תוצאות הפגיעה  התגלו לאחר זמן. בפגיעות נפשיות קשה מאוד לקבוע  את הקשר הסיבתי בין גרימת ההתפרצות לבין השירות הצבאי. קשיי ההוכחה במקרים רבים מובילים את הזכאים  לפנות למשרדי הביטוח הלאומי, ולזכות בהכרה לזכאות בנכות מכוח חוק הביטוח  הלאומי, ובכך הם איבדו את זכותם להכרה על ידי מערכת הביטחון.
• חוק המקרקעין (מאבטחים בבתים משותפים): החוק נועד להיאבק בתופעה לפיה ראשי פשע מהעולם התחתון מתגוררים בקומות עליונות בבתים רבי קומות, ובכך משתמשים למעשה בדיירי הבניין כמגן אנושי בפני יריביהם ומציבים מאבטחים פרטיים בשטח הבית המשותף. על פי חוק זה, קצין משטרה רשאי יהיה לאשר שמירה חמושה ברכוש משותף, בבית משותף או בשטח שאינו ברשות היחיד הסמוך לבית משותף מטעמים של הגנה על שלומו או בטחונו של אדם, על שלום הציבור או על הסדר הציבורי ורשאי הוא להתנות את השמירה החמושה בבית המשותף בתנאים שיקבע. כמו כן, קצין משטרה יכול ביוזמתו או לאחר פניה לאסור שמירה שאינה חמושה ברכוש משותף בבית משותף, אם קיים חשש ששמירה כאמור תביא לפגיעה בשלומו או בטחונו של אדם, בשלום הציבור או בסדר הציבורי. ההוראות הנ"ל לא יחולו, כמובן, על שמירה ברכוש משותף בבית משותף הנעשית על ידי רשות מרשויות המדינה או מטעמה. העוסק בשמירה בניגוד להוראות דינו מאסר 6 חודשים.
• חוק בתי המשפט (תיקון-דיון בדן יחיד בעבירת סחר בבני אדם): החוק קובע כי הדיון בעבירת הסחר בבני אדם לעיסוק בזנות יהיה בפני דן יחיד, ולא בפני מוטב של שלושה שופטים, זאת על מנת לייעל את ההליכים בבתי המשפט ולזרזם.
• חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (התקנת דודי שמש): החוק מחייב את החברות המשכנות להתקין דודי שמש בדירות הדיור הציבורי. לפני חקיקת חוק זה, הייתה קיימת חובה להתקין דוד, אולם כדי לחסוך כסף, מרבית החברות התקינו דודי חשמל דבר שגרם לדיירים לשלם את המחיר הכבד של ההפעלה בימי הקיץ  השופעים שמש. לעיתים הגיע הדבר למצב אבסורדי בו הדיירים העניים ביותר, משלמים שכר דירה מוזל של 100 ₪ בלבד, אולם חשבון החשמל שלהם מגיע למאות שקלים.  חוק זה ייושם, מדי שנה, בהשקעה של 5 מיליון ₪ , סכום שיספיק להתקנת 2500-3000 דודי שמש בשנה.
• חוק שירות ביטחון (תיקון-פטור משירות למלש"ב): סעיף 36 לחוק שירות הביטחון קבע כי ניתן להעניק פטור מחובת שירות סדיר רק ל"יוצא צבא", כלומר, לאדם מעל גיל 18 . בהתאם, לא ניתן היה לפטור מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנה. חוק זה ביקש לתקן את המצב הקיים בו מיועד לשירות בטחון, אשר ידוע לו כי הוא עתיד לקבל פטור מהשירות הצבאי מסיבות שונות, לא מקבל את הפטור עד ליום הולדתו ה-18, ובכך נמנעת ממנו האפשרות להשתלב במערך השירות הלאומי, דבר המצריך הצגת פטור משירות צבאי. החוק קובע כי במידה ויובהר לראש מינהל הגיוס של צה"ל שהמועמד לגיוס יהיה פטור משירות צבאי מסיבות שונות, ניתן יהיה להודיע למועמד על כך לפני שמלאו לו 18 שנים.
• חוק המילואים: החוק מאגד את כל זכויות חיילי המילואים. מטרת החוק היא הגדרת מבנה מערך המילואים של צבא הגנה לישראל, כשירותו ומטרותיו, וכן את המתווה לקריאה לשירות מילואים ואת חובותיו של חייל המילואים וזכויותיו, והכל תוך ראיית מערך המילואים כחלק בלתי נפרד מצבא הגנה לישראל, המהווה נדבך מרכזי שעליו נשען הצבא לצורכי ביטחון המדינה ותוך ראיית הנמנים עם מערך המילואים כתורמים תרומה ייחודית למדינת ישראל. עלותו הכוללת של החוק תגיע עד כמליארד ₪ ומכאן חשיבותו. שינויים חשובים שנעשו בחוק, בין היתר, כוללים את הגדלת התגמול לסטודנטים המשרתים במילואים לפי שניים וחצי משכר המינימום. כמו כן, החוק עושה סדר בכל מערך התגמולים לחיילי המילואים כך שהתגמולים יוגדלו בצורה משמעותית.
• חוק השמות (קביעת שם ע"י אישור השר בהסכמת האם): מזה מספר שנים , מספר הנשים הבוחרות לגדל את ילדיהן בגפן עולה בהתמדה בחברה הישראלית. בשל השימוש הנפוץ של נשים בתרומת זרע, וככל הנראה גם מסיבות נוספות קיימים מקרים רבים בהם שם האב אינו ידוע. במקרה ששמותיהם של האב ואבי האם אינם ידועים, רשאי שר הפנים  לקבוע את שמו של היילוד בתעודת הזהות, ללא התחשבות בדעת האם. חוק זה מאפשר לאם זכות בחירה בנוגע לשמו של האב המופיע בתעודת הזהות. במידה והאם לא יודעת את שם האב, היא תוכל להשאיר את המשבצת ריקה ולא לציין שם. על פי החוק סמכותו של שר הפנים תלויה ודורשת את הסכמת האם, תוך שמירה על זכותה לחופש דעה ובחירה כאזרחית המדינה.
• חוק הסיוע המשפטי (ייצוג בועדות ערר): במסגרת הפעילות של תוכנית מהל"ב, לשילוב מובטלים בשוק העבודה, לא עמדה למשתתפי התכנית האפשרות לקבל סיוע משפטי מטעם המדינה. במקרים אלה התבצעה, לעיתים קרובות, שלילת קצבת קיום על ידי מתכנני היעדים התעסוקתיים, וזאת מבלי שלמשתתפים ניתן סיוע משפטי מקצועי, אשר יכול, במקרים רבים, להפוך את ההחלטה כבר בשלב ועדות הערר, וזאת ללא צורך לערער לאחר מכן לבית הדין לעבודה. חוק זה מתקן את חוק הסיוע המשפטי, כך שניתן יהיה להעמיד סיוע משפטי של המדינה כבר בשלב ועדות הערר, ובכך להגן על זכויותיהם הבסיסיות של משתתפי התכנית.
• חוק איסור אלימות בספורט: החוק מציג שינוי יסודי בעניין החקיקה העוסקת במניעת אלימות בספורט. החוק מכיר בכך שהאלימות בספורט שונה מאלימות בהקשרים אחרים ועל כן היא דורשת מענה מיוחד בחקיקה ייעודית. החוק דורש באירועי ספורט מינויים של בעלי תפקידים כגון מנהל האירוע, אחראי בטחון ובטיחות וסדרנים. כמו כן, מטרת החוק להקנות לגורמי אכיפת החוק והמערכת המשפטית והשיפוטית סמכויות רחבות בצד עונשים מרתיעים, על מנת למגר את תופעת האלימות במגרשי הספורט על צורותיה השונות. החוק קובע איסורים  על הכנסת חפצים מסוכנים למקום שבו מתקיים אירוע כדורגל, על התבטאות גזענית במקום וכן על ספסרות בכרטיסים למשחקי כדורגל וכניסה לשדה המשחק. החוק אף מקנה לבית המשפט את הסמכות להוציא צווי הרחקה ממגרשי הספורט או צווים המגבילים ומתנים על הימצאות אדם במגרשי כדורגל, להוציא צווים המחייבים התייצבות בתחנת משטרה להבטחת קיום עונשי הרחקה כאמור, וכן את הסמכות להטיל עונשים חמורים.
• חוק הגנת הצרכן (פרסום תאריך תפוגה למוצרי תמרוקים): החוק מחייב את היצרנים והיבואנים לסמן תאריך תפוגה של תמרוקים על פי התקן האירופאי. לפיכך, מוטלת עליהם חובה לקבוע תאריך תפוגה לתמרוקים שחיי המדף שלהם  קצרים מ-30 חודשים, ותקופת תפוגה לתמרוקים שחיי המדף שלהם מעל 30 חודשים. בכך, לראשונה תאריך התפוגה של תמרוקים לא יהיה מוצפן, כפי שהיה עד כה, והצרכנים יוכלו לדעת שאינם קונים מוצר שאינו יעיל, או אף מסוכן.
• חוק רשות השידור (ביטול הפחתת שיעור האגרה): בשנת 2003, תוקן חוק רשות השידור באופן שהפחית את סכום האגרה בגין החזקת מקלט טלוויזיה. כתוצאה מכך משנת 2004 עד 2007 חל קיצוץ באגרה בשיעור של 42%. הפחתת האגרה בכל שנה ב-5% עתידה להביא לביטול הדרגתי של האגרה, דבר שיוביל גם לחיסול השידור הציבורי. חשיבות קיומו של השידור הציבורי אינה מוטלת בספק ויש למנוע מצב שבו אורחות החיים יושפעו מהשידור המסחרי בלבד. ביטול הפחתת תשלומי האגרה הוא אחד הצעדים הנדרשים על מנת שרשות השידור תמשיך להתקיים ולעמוד ביעדי הרפורמה הארגונית המתוכננת. החוק הינו הוראת שעה לשנת 2008 בלבד.
• חוק לתיקון פקודת הסטטיסטיקה (איסוף נתונים לפי מגדר): החוק קובע כי איסוף, ניתוח ועיבוד נתונים סטטיסטיים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וגופים ציבוריים אחרים, הנוגעים ליחידים, יעשה תוך התייחסות למגדר. מאגרי הנתונים הסטטיסטיים הכוללים פילוח לפי מגדר, מאפשרים ניתוח והבנה של המציאות החברתית והבעיות המרכזיות הנוגעות לשוויון בין נשים לגברים וקידום פתרונות לאותן בעיות. חוק זה מהווה מהלך חשוב נוסף בתחום איסוף המידע המגדרי, כך שקבוצת הנשים לא תהיה עוד שקופה וחסרת פנים וצורכיהן ובעיותיהן יעלו ביתר קלות על סדר היום הציבורי ויזכו לטיפול הולם.
• חוק המועצה לצרכנות: המועצה הישראלית לצרכנות הוקמה בשנת 1969 בכוח החלטת ממשלה, במעמד של חברה ממשלתית ללא מטרות רווח. המועצה משמשת כארגון גג של כל ארגוני  הצרכנים. במהלך השנים, פרשו ארגוני הצרכנים מהמסגרת המשותפת והמועצה הפכה לארגון צרכנים  בפני עצמו. עיקר  פעילותה של המועצה הוא בסיוע לצרכנים בטיפול בתלונותיהם, ניתן לה מעמד המאפשר לה להגיש תובענות ייצוגיות וכן היא רשאית לבקש מבית הדין לחוזים אחידים לבטל תנאי מקפח בחוזה אחיד לייצג צרכנים בבית הדין לתביעות קטנות ולערער על החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים. מעמדה של המועצה כחברה ממשלתית, הנתונה בבעלות כמעט מלאה של המדינה ומתוקצבת על ידה הקשה עליה לפעול באופן עצמאי ופגע בתפקודה.  חוק זה נועד לחזק את מעמדה של המועצה ולצמצם את הזיקה בינה ובין הממשלה, וזאת מבלי לשנות את מעמדה כחברה ממשלתית. החוק מגדיר מחדש את תפקידיה וסמכויותיה של המועצה  ומעגן בחוק את מעמדה העצמאי. החוק מסדיר את אופיו המיוחד של דירקטוריון המועצה בשונה מחברה ממשלתית רגילה וקובע  כי יקבע בחוק  התקציב השנתי של המועצה בסעיף תקציבי נפרד.
• חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל כרום,דיר אל אסד ובענה (הוראת שעה): החוק מבטל את האיחוד הכפוי והמלאכותי שנעשה בניגוד לרצון תושבי הישובים. מטרת האיחוד הייתה חסכון תקציבי, אך מאז שנעשה, המצב הכלכלי והחברתי בשלושת הישובים רק התדרדר: שיעורי גביית הארנונה ירדו, האלימות גברה  והרשות המאוחדת אינה מתפקדת . פירוק האיחוד יחזיר את תחושת  הביטחון האישי לתושבים. הצעות חוק שאושרו בקריאה ראשונה
  מליאת הכנסת אישרה, בקריאה ראשונה, 14 הצעות חוק אותן יזמו חברי סיעת מרצ, ועליהן ניתן יהיה להחיל דין רציפות בכנסת הבאה:
• הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (עדכון התוספת החמישית): מנגנון עדכון עלות סל הבריאות הקבוע בחוק ביטוח בריאות ממלכתי איננו כולל שלושה מרכיבים חשובים: גידול האוכלוסייה, הזדקנות האוכלוסייה ושיפורים טכנולוגיים. העדרם של מרכיבים אלה שוחק את עלות הסל במאות מיליוני שקלים. הצעת החוק נועדה לקבוע כי יהיה מנגנון עדכון קבוע לסל התרופות, בשיעור של 2% לשנה, לשם הוספת תרופות ושירותים חדשים לסל התרופות. העדכון יאפשר תכנון ארוך טווח של הרכב סל התרופות ויביא לסיומו את הסחר מכר הפוליטי המתרחש מדי שנה סביב גובה הסל.
• הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון-איסור בדיקת הפוליגרף): הצעת החוק קובעת שמעביד לא יוכל לדרוש מעובד התייצבות לבדיקת פוליגרף בקבלה לעבודה  ולא יוכל לשלול ממנו כל פיצוי או הטבה בעקבות זאת. כמו כן , מעביד לא יוכל לבקש מעובד לעבור בדיקה על מנת לאתר הדלפות.
• הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם(תיקון-רישוי  קבלני שירותים): הצעת חוק נועדה למנוע את התופעה לפיה קבלני שירותים המעסיקים עובדים לתקופה קצרה, נמנעים מלשלם להם ונעלמים עם הכסף. ההצעה מחייבת רישוי מיוחד והפקדת פיקדון שיאפשר תשלום לעובדים במקרה של סגירת החברה, כתנאי להקמת חברה של קבלני שירותים.
• הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תקרת תשלום משפחתית לחולים כרוניים): החולים הכרוניים במדינת ישראל משלמים כיום סכום מרבי עבור תרופות לחודש, העומד על 672 ש"ח בחישוב רבעוני, בהתאם לקופת החולים בה מבוטח החולה. תקרת תשלום זו הינה יחידנית ובמשפחה בה שני חולים כרוניים או יותר, קיימת תקרה נפרדת עבור כל חולה. הצעת החוק מבקשת לקבוע תקרת תשלום משפחתית לחולים כרוניים, בכדי למנוע את הפגיעה במשפחות רבות אשר נדחקות פעמים רבות לבחירה בין מוצרים בסיסיים כגון מזון וצריכת חשמל לבין תשלומים על תרופות.
• הצעת חוק פיצויי פרישה ממקום עבודה: הצעת החוק נועדה להחליף את חוק פיצויי פיטורים שלמרות, היותו חוק חברתי מתקדם, שולל מעובד המתפטר מעבודתו, גם אם בהתראה ראויה, את זכותו לפיצויים. מי שאינו עובד מדינה, אינו "בכיר", אינו עומד להיבחר לראש עיר, ואינו מעוניין להתרשל בעבודתו כדי לאלץ את מעבידו לפטרו, יאבד חיסכון משמעותי מאוד כשינסה למצות את אפשרויותיו בשוק העבודה באמצעות עזיבת מקום עבודה ומעבר לאחרת, תוך שיפור תנאי שכרו ועבודתו. הצעת החוק קובעת כי עובד שהתפטר ממקום עבודתו, לאחר שלוש שנות עבודה לפחות, יהיה זכאי למענק סיום יחסי עובד מעביד. המענק יהיה שווה לגובה פיצויי הפיטורים  שהיו משולמים לעובד אילו היה מפוטר באותו מועד. הצעת החוק קובעת עוד כי סכום פיצויי הפיטורים המשולמים לעובד בשכר, להבדיל מעובד במשכורת חודשית, יחושבו לפי חודש עבודה בעד כל שנת עבודה, ולא לפי שכר שבועיים עבודה.
• הצעת חוק חופש ההתאגדות והביטוי במוסדות להשכלה גבוהה: הצעת החוק נועדה להבטיח את חופש ההתאגדות והביטוי באוניברסיטאות ובמכללות, כולל הקמת תאים פוליטיים ופעילות פוליטית בין כותלי המוסד להשכלה גבוהה. ההצעה באה על רקע המצב שבו בכמה אוניברסיטאות נאסר על סטודנטים לקיים פעילות פוליטית, כולל כינוסים והרצאות, ואף לחלק חומרי תעמולה.
• הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (כפל קצבה): המוסד לביטוח לאומי נוהג כיום להפחית מהגמלה המגיעה לנכה רדיפות הנאצים את גמלת הזקנה המגיעה לו. הדבר פוגע בנכי רדיפות הנאצים שחלקם הגיעו למצב כלכלי נחות שקשה להשלים עמו, בייחוד לאור העובדה שממשלות ישראל ניצלו היטב את השילומים שממשלת גרמניה העבירה למדינת ישראל  על חשבון אותם נכי  רדיפות הנאצים. הצעת חוק זו, באה להקל מעט על מצבם של נכי רדיפות הנאצים בישראל, ולא להציג את מי שמקבל קצבת זקנה  מהמוסד לביטוח לאומי כאדם עתיר אמצעים שראוי להפחית את קצבת הזקנה שלו מקצבת הנכות שמגיעה לו כנכה רדיפות הנאצים.
• הצעת חוק לעידוד העסקת עובדים ישראליים בענף החקלאות: כידוע, ענפים שלמים בחקלאות הישראלית תלויים יותר ויותר בעבודת עובדים זרים, תופעה הגורמת לנזקים חברתיים רחבים ומעמיקה את תלות החקלאים בעובדים שאינם ישראליים. מטרתה של הצעת החוק להפעיל פיילוט שיעודד ישראליים , באמצעות תוספת שכר, לעבוד בענפי החקלאות הנזקקים להם ביותר, אותם יקבע שר החקלאות ופיתוח הכפר. עלות החוק בשלב הראשון הוגבלה ל-5 מיליון ₪. הצלחתו של החוק תהווה זרז לממשלה ליישם אותו בהיקפים גדולים יותר ובענפים נוספים.
• הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (ביטוח בריאות לתושב ששהה מחוץ לארץ לצורך לימודים): סעיף 58ב' לחוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע כי תושב ישראל השוהה בחו"ל תקופה העולה על שנתיים ואינו משלם דמי ביטוח בריאות, או שהוא מפגר בתשלומיו יותר מ-12 חודשים, תישלל ממנו הזכות לקבלת שירותים רפואיים בישראל. על מנת לשוב ולהיות זכאי לקבלת שירותים רפואיים בישראל, עליו להמתין בארץ למשך תקופה שלא תעלה על 18 חודשים. במצב הדברים היום תושבי המדינה שיצאו ללימודים מחוץ לישראל ומסיבה של הזנחה ו/או אי ידיעה לא שילמו דמי ביטוח לאומי, נגרעים מרשימת המבוטחים, ועם הסדרת חובם למוסד לביטוח לאומי, עליהם לשהות בישראל לתקופה של לפחות ארבעה חודשים כדי לשוב ולהיות מבוטחים, דבר הפוגע בלימודיהם. הצעת החוק מבקשת לתקן את העיוות הקיים ולאפשר לתושבים השוהים בחו"ל לצורכי לימודים, לשוב לרשימת המבוטחים, מיד עם הסדרת חובם לביטוח לאומי.
• הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (ביטול תקופת אכשרה במעבר בין קופות חולים): כיום מבוטח העובר מקופת חולים אחת לקופת חולים אחרת אינו יכול להוסיף ולהיות עמית בתכנית השב"ן (שרות בריאות נוסף) של הקופה שעזב, ואם יבקש להצטרף לתוכנית השב"ן של הקופה שהוא עובר אליה ייאלץ להמתין פרק זמן הקרוי תקופת אכשרה, עד שיוכל להשתמש בשירותים הרפואיים הכלולים בתוכנית השב"ן.  לפי דו"ח מבקר המדינה לשנת 2005, מבוטחים רבים, שהם עמיתי שב"ן, עלולים להינזק עקב המעבר מקופה לקופה ועל כן, יימנעו מלעבור. מטרת ההצעה לבטל, את תקופת האכשרה במעבר בין תוכניות השב"ן של קופות החולים ועקב כך להגביר את התחרות בין קופות החולים ולהיטיב עם המבוטח.
• הצעת חוק ההוצאה לפועל (איסור לעקל כספי סיוע בשכר דירה): לאחרונה אנו עדים לתופעה בה משפחות ויחידים, אשר מלכתחילה השתייכו לשכבות המוחלשות והנם בעלי הכנסה נמוכה, נקלעו למצוקה כלכלית קשה ביותר. עקב מצוקתם הכלכלית נקלעו אנשים אלה לחובות, ובגינם ננקטו נגדם הליכים בהוצאה לפועל לגביית החוב. על פי הצעת החוק ההוצאה לפועל לא תוכל לעקל כספים של חייבים, אשר מגיעים אליהם ממשרד השיכון ככספי סיוע לתשלום שכר  הדירה.
• הצעת חוק העונשין (החמרת הענישה על עבירות כלפי אנשי צוות רפואי): לאור התופעה ההולכת וגוברת של גילויי אלימות מצד מטופלים ובני משפחותיהם, כלפי סגל בתי החולים ומרפאות החולים, על רקע החלטותיהם המקצועיות, מבקשת הצעת החוק לקבוע רף מינימאלי של ענישה העומד על 3 חודשי מאסר וזאת, מתוך גישה של אפס סובלנות כלפי תופעה זו. מטרת התרעת התוקף הפוטנציאלי, ע"י החמרת הענישה, היא להביא לצמצום תופעת האלימות כלפי מטפלים.
• הצעת חוק השכר בשירות הציבורי (הכנסה מרבית): הצעת החוק נועדה להגביל את השכר במגזר הציבורי ולקבוע כי השכר המקסימאלי לא יעלה על שכרו של נשיא בית המשפט העליון. כמו כן היא מציעה להגביל בחוק את השכר במגזר הציבורי ולקבוע כי כל מי שמקבל, מעניק או מאשר שכר חורג, עובר עבירה פלילית שעונש מאסר בצידה כמו כן, החוק קובע כי מי שמקבל שכר חורג ישיב את כל הסכום החורג לקופת המדינה, בנוסף לעונש הקבוע בחוק.
• הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי וניכוי בגין הוצאות טיפול בילדים): הצעת החוק קובעת כי הוצאות טיפול בילדים יוכרו לטובת מתן זיכוי וניכוי במס הכנסה. העלויות הגבוהות הכרוכות בטיפול בילדים בגיל הרך מטילות מעמסה כלכלית על משפחות צעירות, בין אם מדובר במעון יום, מטפלת או בדרך השגחה אחרת. עלויות אלה מובילות פעמים רבות למצב בו ההורים בוחרים שאחד מהם, לרוב האם, ימנע מלצאת לשוק העבודה, שכן משכורתו מתועלת ברובה או כולה לכיסוי הוצאות הטיפול בילדים. מנתוני הלמ"ס עולה כי 81.5% מהנשים היהודיות ו-95.2% מהנשים הערביות אינן משתתפות בשוק העבודה בשל  הצורך לטפל בילדיהן וכך גם 46% מקרב הנשים המועסקות במשרה חלקית. מטרת הצעת החוק היא להקל על המעמסה הכלכלית של ההוצאות הכרוכות בטיפול בילדים וליצור תמריץ חיובי  ליציאת אימהות לעבודה. הצעות חוק שאושרו בקריאה טרומית
  מליאת הכנסת אישרה, בקריאה טרומית, 26 הצעות חוק אותן יזמו חברי סיעת מרצ:
• הצעת חוק לחיזוק מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל: מטרתה של הצעת החוק לקבוע אמצעים לחיזוק מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ולהרחבת הנגישות למוסדות להשכלה גבוהה באזורי עדיפות, בין היתר לקבוצות אוכלוסיה שיש מקום להרחיב את נגישותן להשכלה גבוהה, זאת באמצעות הגדלת תקציב ההשכלה הגבוהה, שמירה על גובה שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה, גיבוש תכנית להרחבת ההיצע של חוגי ומסלולי לימודים והענקת סיוע במלגות ובדיור. הצעת החוק קובעת תוספת תקציבית של מיליארד ושמונה ₪ לתקציב ההשכלה הגבוהה, הקפאת שכר הלימוד לשלוש שנים ואמצעים לחיזוק המכללות בפריפריה.
• הצעת חוק האזרחות (תיקון – אזרחות לקרובי חייל): הצעת החוק קובעת כי הוריו של חייל שהשלים שירות סדיר של שנה רשאים לקבל מעמד של תושב ארעי. החוק קובע עוד כי לאחר השלמת השירות הסדיר, רשאים ההורים להישאר בארץ כתושבים ארעיים עד למלאת ארבע שנים לשהותם בארץ, אז יהיו זכאים לקבל מעמד של תושב קבע. במלאת חמש שנים לשהותם של ההורים בארץ יהיו זכאים ההורים להתאזרח, בכפוף לכך שמרכז החיים של ההורה ושל החייל הם בישראל. עוד נקבע בחוק שמי שהשתחרר משירות סדיר משנת 2000 ועד היום ולא הגיש בקשה בזמן שירותו בצבא, בשל המדיניות שהייתה נהוגה עד כה בנושא זה, רשאי להגיש בקשה למתן מעמד להוריו.
• הצעת חוק חלוקת זכויות פנסיה בין בני הזוג: החוק והפסיקה בישראל הכירו זה מכבר בזכויות הפנסיה, שצבר אחד מבני הזוג, כנכס משותף של בני הזוג, במידה ונצבר במהלך החיים המשותפים. למרות זאת, חוקי הפנסיה ממשיכים להתייחס לזכויות הנצברות כאל זכויות בלעדיות של העמית שעל שמו נצברו. הצעת חוק זו באה לשנות את המצב ולאפשר חלוקה אמיתית של זכויות פנסיה כחלק מפירוק השיתוף בין בני זוג. הצעת החוק יוצרת חלוקת רוחב של הזכויות, באופן שיותיר בידי כל אחד מבני הזוג "תיק" פנסיה עצמאי, אותו הוא יוכל להמשיך לנהל ואף להוסיף ולצבור בו זכויות.
• הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון  - ביקור בית לאנשים עם מוגבלויות): כיום, קיימת בעיית נגישות של אנשים עם מוגבלות למרפאות של קופות החולים ברחבי הארץ. הצעת חוק זו נועדה לסייע לציבור האנשים עם מוגבלות ולעודד את קופות החולים לזרז את הנגשת כל מתקניהם לציבור האנשים עם מוגבלות, ולקבוע שכאשר אדם עם מוגבלות לא מסוגל להגיע בכוחות עצמו למרפאה הוא יהיה זכאי לביקור בית, כולל טיפולים. כאשר הטיפול מחייב שימוש בציוד שלא ניתן להביא לבית החולה, קופת החולים, שאיננה נגישה לאותו אדם עם מוגבלות, תהא אחראית לסייע לחולה להגיע למרפאה, ולא בני משפחתו או עוברי אורח.
• הצעת חוק המועצה לביטחון חברתי וכלכלי: ממשלות ישראל, והכנסת בעקבותיה, מקבלות החלטות באשר לכלכלת מדינת ישראל בהתבסס על ניתוחים וניירות עמדה, המתגבשים ומוגשים על-ידי משרד האוצר ובנק ישראל, רובן ככולן. בשנים האחרונות התברר, לא פעם, כי תחזיות והערכות משרד האוצר התבדו ובהתאם, הצעות האוצר, אשר הפכו לחוקים בספר החוקים, היו בעלות השפעה שלילית על כלכלת ישראל. הרציונל העומד בבסיס הקמת המועצה הינו, כי קבלת ההחלטה  הטובה ביותר, בכל נושא ככלל, ובנושאים חברתיים וכלכליים בפרט, יכולה להיעשות רק על בסיס של בחינת אלטרנטיבות שונות לפעולה ובחינת חלופות אלה זו לצד זו. המועצה לביטחון חברתי כלכלי, כדוגמת המועצה לביטחון לאומי, תהיה הגוף המקצועי, אשר יהא אחראי על בחינת הצעות משרד האוצר, אשר יש בהן כדי להשפיע על היבטים חברתיים וכלכליים, ותהא אחראית לגיבוש הצעות חלופיות, במידת הצורך, לעמדות והצעות משרד האוצר.  בנוסף, תהווה המועצה גוף מייעץ בתחומים אלה לממשלה, שריה וחברי הכנסת.
• הצעת חוק הנחה בארנונה לנכה המתגורר בבית הוריו: הצעת החוק קובעת כי נכה אשר דרגת אי כושר השתכרותו בשיעור של 75% ומעלה, והוא זכאי לקצבה חודשית מלאה, או שדרגת אי כושר השתכרותו נקבעה לו לצמיתות טרם קבלת קצבת הזקנה, יהא זכאי להנחה מסכום הארנונה הכללית, שנקבעה לגבי נכס שהוא מתגורר בו, אף אם אינו המחזיק בנכס, ובלבד שהוא קרוב של המחזיק בנכס. הצעת חוק זו נועדה להקל על הורים לנכים, הממשיכים להתגורר בבית לאחר גיל 18.
• הצעת חוק יסוד: הכנסת (השעיית חבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום): הכנסת צריכה להגן על עצמה מפני שחיתות פנימית מחד, ומאידך יש לשמור על חזקת החפות מפשע של חבר הכנסת גם לאחר הגשת כתב האישום. הצעת החוק קובעת כי מרגע הגשת כתב האישום ולאחר פתיחת המשפט חבר הכנסת אינו ראוי למלא את תפקידו בכנסת כראוי ולכן יש לאפשר לו להשעות עצמו.
• הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון - ניהול פרוטוקול על ידי ועדה מקומית): לוועדה המקומית תפקידים רבים והיא פועלת כגוף משפטי לכל דבר ועניין, ובכלל זה מתן היתרי בנייה, מתן חוות שונות לוועדה המחוזית לרבות חוות דעת לעניין תכנית בניין עיר או שינוי לה, מתן ידיעות על צרכיי התכנון לוועדה המחוזית, ייזום תכנית מתאר מקומיות ועוד. בועדות מקומיות רבות, על ועדות המשנה שלהן, לא מנוהל פרוטוקול המשקף את מהלך הדיון ותחת זאת נרשמות החלטות בלבד. הצעת חוק זו נועדה לתקן מצב הדברים הבלתי תקין ולקבוע כי ועדה מקומית תנהל פרוטוקול בכל נושא המתנהל בה, אשר ישמש את הציבור הרחב ואת הועדה המחוזית. בצורה זו מובטח כי תכנון העיר ישקף בצורה טובה יותר את רצון התושבים.
• הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (תיקון - שירות בקהילה): בחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד - 2004, נקבע כי משתתפי תכנית מהל"ב יבצעו עבודות שירות בקהילה, וזאת בכדי לאפשר ל"מובטלים כרוניים" להסתגל לשוק העבודה. עם יישום התכנית נראה כי המקומות אשר אושרו לשירות בקהילה אינם מספקים כל כישורי עבודה למשתתפי תכנית מהל"ב, ובחלק גדול מהמקרים מדובר בעבודות דחק במשרה מלאה. ממחקרים שנערכו על ידי ארגונים חברתיים שונים עולה כי חלק מעבודות השירות בקהילה נועדות למלא את מקומם של עובדים שהועסקו בשכר לפני הפעלת השירות בקהילה ופוטרו. בדרך זו, משיגות הרשויות המקומיות והעמותות השונות, חיסכון תקציבי משמעותי, לעומת שוק העבודה שיוצא נפסד.הצעת חוק זו מבקשת לקבוע כי כל משתתף של תכנית מהל"ב, שיופנה ל"שירות בקהילה", יקבל בתקופת שירותו השלמה לגמלתו עד לגובה שכר מינימום, באמצעות תקציב השירותים תומכי העבודה של פרויקט מהל"ב, דבר שיסייע באיתור מקומות עבודה ראויים למשתתפי התכנית.
• הצעת חוק פקודת מס הכנסה (תיקון - ניכויים שאין להתירם): מטרת הצעת חוק זו היא לקבוע כי משכורות גבוהות במיוחד המשולמות על-ידי מעבידים למנהלים ולעובדים בכירים, לא יוכרו כהוצאות המותרות בניכוי מהכנסות המעביד, בחלק שהוא מעל השיעור המוצע.בשנים האחרונות הולכת וגוברת תופעה של תשלום משכורות עתק למנהלים בכירים, כאשר עובדים רבים באותם מקומות עבודה ממשיכים להשתכר שכר מינימום. הצעת חוק זו אינה מגבילה כמובן את גובה המשכורת אותה רשאי מעביד פרטי לשלם למי מעובדיו, אך קובעת כי במשכורות גבוהות במיוחד אין אפשרות לשתף את המדינה בהוצאות השכר, על-ידי ניכוי ההוצאה מהכנסות המעביד החייבות במס, אלא עליה להיות משולמת במלואה מכיסו של המעביד לאחר תשלום מיסיו. הוראה דומה קיימת בדיני המס בארצות הברית
• הצעת חוק יסוד: הגבלת זכות השתיקה לנבחרי ציבור: מטרת החקיקה לקבוע נורמות התנהגות לחברי כנסת, לפיהן שימוש של נבחר ציבור בזכות השתיקה בחקירה היא פעולה פסולה. המתווה שנקבע במהלך הכנת החוק לקריאה ראשונה בוועדת כנסת, מחייב ח"כ השומר על זכות השתיקה לפרט את הסיבות לכך בפני ועדת האתיקה של הכנסת, וזו תוכל להטיל עליו השעיה מפעילות פרלמנטרית עד שיחזור בו משתיקתו. ההצעה מחזקת את העיקרון לפיו לא ייתכן מצב בו ח"כ נהנה מחסינות בפני ביקורת על פעילותו מחד, אך מאידך משתמש בזכות השתיקה כדי להסתיר מהציבור מידע על עבירות.
• הצעת חוק פנסיה חובה: במדינת ישראל למעלה ממחצית האוכלוסייה אינה מבוטחת בביטוח פנסיוני וכ-30% מהמועסקים בכוח העבודה בישראל אינם מבוטחים בביטוח פנסיוני במסגרת מקום עבודתם. מטרתו של  החוק היא לעגן בחקיקה את חובתו של כל מעסיק וכן של כל עובד וכל עובד עצמאי, להפריש מהכנסותיו לצבירת פנסיה על מנת להבטיח רמת חיים נאותה ומקורות קיום עצמיים בגיל זקנה.  כיום, נושא הפנסיה אינו מעוגן בחוק אלא בחקיקת משנה - תקנות מס הכנסה והסכמים קיבוציים. הצעת החוק קובעת את האנשים אשר יהיו מבוטחים על פי חוק , את ההכנסה ממנה קיימת חובה להפריש תשלומים לקרן הפנסיה ואת שיעורי דמי הביטוח. כמו כן, קובעת ההצעה את התנאים להכרה ולביטול הכרה בקרן פנסיה ואופן הפיקוח על הקרן.
• הצעת חוק טיפול בחולי נפש (קביעת כשירות לשחרור ע"י בית המשפט): הצעת החוק מבקשת לקבוע שבית המשפט יהיה האחראי הסופי להוראת השחרור של נאשם שנקבע  לגביו כי הוא אינו שפוי והוצא נגדו צו אשפוז פלילי, זאת לאחר שהתקבל האישור מן הועדה הפסיכיאטרית. ההצעה מאזנת בין זכויות החולה, לזכויות הקורבן ושלום הציבור. כיום, מחליטה ועדה רפואית פסיכיאטרית על הוראות שחרורו של נאשם כי נקבע לגביו כי אינו שפוי.
• הצעת חוק הפיקוח על מסגרות חינוכיות לפעוטות: עשרות אלפי ילדים שוהים במדינת ישראל במסגרות חינוכיות הפועלות ללא רישיון וללא פיקוח. גם אם קיים פיקוח על מסגרות חינוכיות מתחת לגיל 3 הוא לוקה בחסר ומעמיד ילדים רבים במצבי סיכון. כיום, נוצר מצב אבסורדי שאדם הפותח "עסק" לטיפול בתינוקות וילדים בגיל הפגיע והרגיש ביותר, אינו זקוק לרישיון כזה ואין עליו פיקוח מכל סוג שהוא. על פי ההצעה לצד דרישה לקבלת רישיון, שר החינוך יוסמך לקבוע שורה ארוכה של תקנות שיסדירו הפעלתה של מסגרת חינוכית. בין השאר ייקבע תקן מספרי לעובדי מסגרת חינוכית ביחס למספר הפעוטות ולגילם וכן תקבע דרישה לתנאי סף של השכלה והכשרה לעובד מסגרת חינוכית.
• הצעת חוק מימון מפלגות(איסור שימוש בנדבנות לצורכי בחירות): חוקי הבחירות לכנסת מסדירים את גובה התרומות וההוצאות המותרות למפלגות ומועמדים לכנסת. כיום, אנו עדים לתופעה בה מולטי-מיליארדרים מחליפים את מוסדות המדינה ותורמים למטרות שעל המדינה לספק. התופעה עלולה להפוך למסוכנת לדמוקרטיה  כאשר אותם אנשים יחפצו להתמודד על מקום בכנסת או אף על ראשות הממשלה. אז, יעלה חשש שכל אותם כספים שתרמו ישמשו למעשה לקניית קולות ולרכישת לב הציבור למטרות פוליטיות. הצעת החוק קובעת כי אם מועמד לכנסת או מי שמעורב בפעילות מפלגה , תורם מכיסו הפרטי למטרות שונות סכום של מעל מיליון ₪  לשנה  בארבע השנים שקדמו למערכת  בחירות, הכספים שתרם ייחשבו כאילו הוצאו לצורך קמפיין בחירות ויקוזזו מן הסכום המותר להוציא על קמפיין  על פי החוק.
• הצעת חוק הפיקדון על מיכלי משקה (תיקון-מיחזור בקבוקי שתיה משפחתיים): בחוק הפיקדון על מכלי משקה שחוקק בשנת 1999, הוצאו מהגדרת מכלי המשקה בקבוקי המשקה המשפחתיים שהינם המזהמים הגדולים ביותר, והשלכתם למזבלות פוגעת בשכבת האוזון. מטרת ההצעה היא הרחבת החוק הקיים למכלים משפחתיים.
• הצעת חוק מימון מפלגות (עידוד ייצוג לשני המינים): מוצע להגדיל את מימון הסיעה של מפלגות המיוצגות בכנסת הנבחרת, שיש ברשימתן נשים בשיעור של שלושים אחוזים לפחות. מפלגות אלו יזכו בתוספת של חצי יחידת מימון לכל מנדט, דהיינו, רשימה שכזו תקבל מימון של מנדט וחצי.
• הצעת חוק צער בעלי חיים (פעולות המעידות על התעללות): הצעת החוק באה להשלים את עבודת המחוקק בעת חקיקת חוק צער בעלי חיים ולקבוע באופן מפורש איסור על הפיכה, גרירה, טלטול או הפעלת לחץ על אברים בגופו של בעל חיים בעת מופע של בעל החיים.
• הצעת חוק הביטוח הלאומי (הקלה בניידות): ההצעה נועדה לשנות את הקריטריונים לקבלת קצבת ניידות, על מנת לאפשר לבני משפחה של אדם עם מוגבלות, גם אם אינם מתגוררים בסמוך לו, להמשיך ולסייע לו בניידות ולהסיעו.
• הצעת חוק עבודת נשים (הגבלת פיטורים בשל טיפולי הפריה חוץ גופית או פוריות): ההצעה נועדה להגן על נשים העוברות טיפולי הפריה ופוריות שלא על חשבון  זמן העבודה מפני פיטורין. במצב שהיה קיים טרם ההצעה, החוק הגן מפיטורים רק על מי שעוברות טיפולי הפריה על חשבון זמן העבודה. אך מסתבר שרוב טיפולי ההפריה נעשים בזמן החופשי של המטופלות.  לכן, עד היום החוק לא סיפק להן הגנה מפיטורים ע"י מעסיקים המעוניינים "להיפטר" מעובדים הצפויים לצאת לחופשת לידה. התיקון מתקן את העיוות בחוק.
• הצעת חוק המפלגות (תיקון בחירת מועמדים לכנסת): אנו עדים לתופעה שהתפתחה במערכת הפוליטית לפיה קבוצות אזרחים מאורגנות ללא זיקה אידיאולוגית מתפקדים לכמה מפלגות פוליטיות במקביל וזאת במטרה להוות מוקד לחץ על מקבלי החלטות ולקדם אישים שונים במפלגה. ברור, כי התפקדות ליותר ממפלגה אחת היא למטרה תועלתנית ולא אידיאולוגית. מוצע על כן, לא לאפשר לאדם אשר השתתף בהליך בחירת מועמדים במפלגה מסוימת, לבחור מועמדים גם במפלגה אחרת, אלא אם חלפה תקופה של 9 חודשים בין הליכי הבחירה.
• הצעת חוק הגנת הצרכן (ביטול עסקה בשל מוצר פגום): על פי המצב המשפטי הנהוג כיום, לא קיים בחוק הגנת הצרכן הסדר , אשר מתיר לצרכן להחזיר מוצר למוכר עקב פגם במוצר ולקבל החזר כספי מלא. זאת ועוד, במקרים רבים, גם אם מסכים עוסק לקבל בחזרה את הטובין, הוא אינו מחזיר את התמורה שקיבל, אלא באמצעות זיכוי או החזר אחר. המטרה בהצעת החוק היא ליצור מצב הוגן ולהוסיף הסדר הקובע, כי צרכן יוכל להחזיר את המוצר הפגום עד 30 יום מיום קבלת המוצר ולקבל תמורתו החזר כספי מלא. הסדר זה ימנע מקרים בהם מוכרים אינם מעוניינים להחזיר לקונה את כספו על אף שהמוצר שמכרו פגום.
• הצעת חוק הגנת הפרטיות (חובת הצגת שם החברה בדיוור ישיר): מטרת ההצעה היא לחייב כל אדם הפונה באופן ישיר למטרה שיווקית, הן בדיוור ישיר והן באמצעים מקבילים דוגמת טלפון, דואר אלקטרוני וכדומה, להזדהות בשמו ולהציג את שם החברה שבשמה הוא פונה. התיקון נועד למנוע מקרים של הונאה ומניפולציות הנעשות על ידי פניות ישירות תוך יצירת מצג שווא כלפי מקבלי הפניה.
• הצעת חוק  לתיקון פשיטת הרגל (הבטחת תשלום דמי מזונות): ההצעה מיועדת להבטיח תשלום מזונות לילדיו של פושט רגל, על ידי העלאת תשלום המזונות לעדיפות הראשונה בסדר הנושים.
• הצעת חוק יסוד הממשלה (הכרזת נבצרות של ראש הממשלה): הצעת חוק זו מטרתה להעניק לכנסת סמכות להוציא את ראש ההמשלה לנבצרות במקרה של פתיחת חקירות פליליות נגדו או מסיבות רפואיות. על פי הצעת החוק הכנסת תוכל להכריז על נבצרות זמנית של ראש ממשלה, ברוב של 61 חברי כנסת. הנבצרות הזמנית תעמוד על 150 ימים ולא על 100 ימים כפי שיקרה במצב  שראש הממשלה או היועץ המשפטי לממשלה יקבעו את הנבצרות. ההצעה להגדיל את מספר הימים באה ליצור חקיקה מידתית ולתת לראש הממשלה אפשרות ממשית לחזור לתפקידו.
• הצעת חוק הגנת הצרכן (פרסומת אסורה בדירות ובבניינים ללא הסכמה): הצעת החוק מבקשת לשים קץ למצב הקיים בו דיירים מוצפים מדי יום בעלוני פרסומת ומודעות שונות, המודבקים על קירות חדרי מדרגות בבניינים ועל דלתות הכניסה לדירות. הדבר קורה ללא הסכמת הדיירים ומבלי שניתנת להם האפשרות להימנע מקבלת תוכן שיווקי באופן חסר אבחנה. הצעת החוק קובעת כי פעילות זו תהיה אסורה וקיומה יותנה באישור של הדיירים.

הפוסט הזה נכתב בתאריך יום רביעי, 28 בינואר, 2009 בשעה 13:37 תחת הקטגוריות כללי. אפשר לעקוב אחר התגובות לפוסט הזה באמצעות פיד RSS לתגובות. אפשר לכתוב כאן תגובה, או לכתוב בבלוג שלך פוסט כתגובה ולשלוח טראקבאק.