להצביע מרצ. כי זו האופציה היחידה
הייתי אתמול במפגש בלוגרים עם חיים אורון ושמחתי לגלות שאני יכול להצביע למרצ בלב שקט.
המפגש לא היה ידידותי יתר על המידה עבור אורון. בלוגרים (ופעילי מרצ נטולי בלוג. האימה!) הקשו על חייו ובין היתר ביקשו תשובות לגבי עמדת מרצ בנושא עופרת יצוקה (עם כל מיני אמירות מופרכות כמו איך לא דיברו עוד עם החמאס לאחר 8 שנים של ירי רקטות לפני שיצאו למלחמה ועוד ועוד. היה פאן).
לשמחתי, אורון לא נרתע והשיב לכל אחת מהשאלות הקשות. זה כלל לא משנה אם עמדתו מקובלת עלי או לא (והיא כן). הנכונות שלו לנהל דיון מושכל ולהסביר את עצמו באופן די ברור עשתה את שלה.
גם לי יצא לשאול שאלה שבסוף נשמעה כמו סוג של נאום של יועץ בשנקל. אני הודעתי לאורון שמבחינתי מרצ חייבת להסיר את הכפפות ולהציב מראה בפני הציבור המכוער של ישראל. מרצ חייבת להדגיש שהיא היא המוצא היחידי מפני פאשיזם נוסח ליברמן או בורות נוסח אלי ישי.
אני באמת מאמין בזה. אני לא מאמין בטרנד החיים הקלים שפשה בבלוגוספירה. לא מאמין.
תומכי התנועה הירוקה-מימד הם כביכול מאוכזבי השמאל אבל שוכחים שמלכיאור תמך (ועדיין תומך) במלחמה בעזה. סליחה, הם לא שוכחים. הם מתעלמים מזה כי הדגש של הירוקה-מימד הוא על הפן הסביבתי ולכן מותר לוותר להם בנושא הזה. אז מה אם בעצם יותר עבודה מאשר שמאל. לא חשוב. אז מה אם בכלל מימד רצו לרוץ עם עמי אילון ואפילו לפני זה רצו להיות חלק ממרצ ולא המשיכו בתהליך בגלל מחלוקת על מיקום נציגיהם? לא חשוב בכלל. העיקר שאפשר לזרוק עוד קול לפח.
גם תומכי חד"ש נראים בעיניי כזן מוזר. נכון. זה מאוד מרגש לשמוע על שותפות יהודית-ערבית. אז מה אם יש רק יהודי אחד בחמישיה הפותחת. לא חשוב. זו שותפות אמיצה. ונכון שהאתר בעברית נראה מהמם ויש בו תכנים ממש טובים. לא משנה שהאתר בערבית כולל תכנים אחרים לגמרי. אבל תמיד אפשר להצביע לחד"ש כי זו שותפות יהודית-ערבית חד צדדית שמחממת את הלב.
אין מנוס. מצביעים מרצ. לא למרות הבעיות והמחלוקות. בגלל הבעיות והמחלוקות. בגלל שמרצ מציגה מצע שמתייחס לכל ההיבטים: החל מהמדיני וכלה בסביבתי. המפגש שכנע אותי שמרצ לא מפחדת לחטוף על הראש מכל הכיוונים. חלק טוענים שהיא לא סביבתית מדי. חלק טוענים שהיא לא שמאלנית מדי. אבל היי, לפחות אף אחד במרצ לא מצפה להנחות כי היא אמורה להיות שמאלנית או כי היא אמורה להיות סביבתית. בגלל שמרצ היא אחת המפלגות היחידות שמבינה שאי אפשר לחלק את המצב לשחור ולבן. יש גם אפור. אי אפשר להיות פציפיסט מושלם ואי אפשר להיות מיליטנט מושלם. יש גם אמצע. מרצ היא האמצע.
וכמו שזה נראה כרגע, מרצ היא האופציה היחידה עבור ישראל. הצבעה למרצ תתן לי לישון בשקט בלילה. אולי גם לכם.

28 בינואר, 2009 בשעה 6:34
"ומכי התנועה הירוקה-מימד הם כביכול מאוכזבי השמאל אבל שוכחים שמלכיאור תמך (ועדיין תומך) במלחמה בעזה. סליחה, הם לא שוכחים. הם מתעלמים מזה כי הדגש של הירוקה-מימד הוא על הפן הסביבתי ולכן מותר לוותר להם בנושא הזה. אז מה אם בעצם יותר עבודה מאשר שמאל. לא חשוב. אז מה אם בכלל מימד רצו לרוץ עם עמי אילון ואפילו לפני זה רצו להיות חלק ממרצ ולא המשיכו בתהליך בגלל מחלוקת על מיקום נציגיהם? לא חשוב בכלל. העיקר שאפשר לזרוק עוד קול לפח" - אה, זה ג'ומס שעמד על כל גבעה רעננה והטיף נגד המלחמה. מה, לא? אני דווקא גאה במימד, שהצליחה לחמוק גם מעמי וגם ממרצ (סליחה, התנועה החדשה, ניצן הורוביץ הצטרף). ולבסוף, מימ"ד ומיכאל מלכיאור בפרט מציעים - מעבר לקבלות מוכחות על עבודת קודש פרלמנטרית - התייחסות חברתית שונה: ש"ס מפחדים ממנו יותר משפחדו מטומי לפיד, ובצדק. לגבי "לזרוק קול לפח", נחיה ונראה. אני חושב שבדמוקרטיה כמו בדמוקרטיה, אין באמת דבר כזה. או בקיצור, רוצה להצביע מרצ, בבקשה. מדוע נראה לך נכון לעשות דה לגיטימציה והשטחה כזו לדעות אחרות, זה נשגב מבינתי.
28 בינואר, 2009 בשעה 7:38
אביעד: כמתלבט, לא השתכנעתי מהטיעון נגד חד"ש. ביקורת על הגרפיקה השונה של האתרים בעברית ובערבית (שחר) זה טיעון שלא מחזיק מים לטעמי, כל עוד לא תירגמו והביאו לי משפטים בעייתיים מהאתר הערבי - מותר לפנות לקהלים שונים בשפה גרפית שונה, כל עוד האמירות עצמן דומות (כן, אני יודע שאני צריך לקרוא בעצמי. מה לעשות, אני לא יודע ערבית).
ואגב, הטיעון 'יש רק יהודי אחד בחמישיה הפותחת' הוא פתטי. קודם כל כי לגמרי במקרה הפסקת לספור לפני המקום השישי - שבו יש עוד יהודיה - וגם בגלל שזה הכי דו-לאומי שיש. אין עוד מפלגה שיש בה גם ערבים וגם יהודים בחמישיה הפותחת (וגם כי אין לי בעיה להצביע בעד נציגים ערבים שאני תומך בעמדות שלהם).
נמרוד: ההבדל בין 'לא עמד על כל גבעה רעננה' לבין 'תמך' הוא לא הבדל גדול - בסך הכל ההבדל של אצבע אחת בכנסת.
לא התרשמתי מהעמדה של מרצ במתקפה, ואני בהחלט סופר אותה לחובתה בהתלבטות שלי. אבל אני מעדיף - אם אין ברירה - שהנציגים שלי בכנסת יצאו נגד המלחמה הבאה באיחור ובהיסוס, מאשר שלא יצאו נגדה בכלל.
28 בינואר, 2009 בשעה 9:34
ויש לציין שמרצ נטולת חלאות ואפסים לחלוטין. אין שם מופז ואברהם-בלילא וכץ ופואד ועזרא ושאר מרעין בישין שהופכים את הפוליטיקה הישראלית לגיבוב של חדלי אישים עילגים ומטומטמים.
28 בינואר, 2009 בשעה 10:45
נמרוד: כי זה הבלוג שלי ואני רוצה. ואגב, סחתיין על ההתעלמות הנאה. מלכיאור תמך במלחמה שאתה כל כך התנגדת אליה וכתבת כל כך הרבה פוסטים נגדה ועם זאת, אתה עדיין לא כותב אפילו מילה אחת על זה? אתה מבין, בגלל גישה כזו כיף להנמיך דעות אחרות. (ומזל שיש ארכיוני אינטרנט. כן, ג'ומס יצא נגד פעולה מקיפה. אפילו לפני שהתחילה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3643701,00.html ).
נדב: כשהסקרים ינבאו לחד"ש 6 מנדטים, אבדוק מה קורה בשישיה המובילה. ואולי אפילו בעשיריה. גם לי תאורטית אין בעיה להצביע לנציגים ערביים אני פשוט לא תומך בזכות השיבה של מליוני פליטים לישראל וחד"ש כן תומכת. יו נואו.
לגבי יציאה נגד המלחמה באיחור ובהיסוס - מדובר על 3 ימים. כבר ביום השלישי למלחמה מרצ התנגדה מעל במת הכנסת למלחמה. הכל נמצא בפרוטוקולים. 3 ימים זה לא זגזוג וזה לא היסוס וזה לא איחור.
okok4: לגמרי.
28 בינואר, 2009 בשעה 11:21
אביעד: 3 ימים זה כמה - 400 הרוגים שלפחות חצי מהם חפים מפשע? אפשר לתמוך במבצע ואפשר להתנגד לו, אפשר לומר שהיה צריך לסיים אחרי 3 ימים ואפשר שלא, אבל לקרוא ליציאה נגד המלחמה 3 ימים אחרי שהתחילה "לא זגזוג, לא היסוס ולא איחור" זה קצת משונה.
28 בינואר, 2009 בשעה 11:23
יונתן: לא יודע, קשה לי להאמין שמישהו הגיש למרצ מסמך ואמר להם ביום 1 יהיו 200 הרוגים, תומכים? אני אכתוב שוב ותראה שזה באמת לא זגזוג: חיים אורון הודיע יומיים לפני תחילת המלחמה שהוא בעד פעולה קצרה ונגד ארוכה. 3 ימים לאחר תחילת המלחמה מרצ התנגדה בכנסת להמשך הלחימה. זה באמת קו ישר: בעד פעולה קצרה, נגד ארוכה.
28 בינואר, 2009 בשעה 12:09
אביעד: ראית סקר שמדבר על חמישה מנדטים? אני ראיתי בין שלושה לארבעה.
לגבי זכות השיבה: אם אתה לא מסכים עם עמדתם, זה לגיטימי. אבל למה להציג אותם כהזויים?
לגבי המתקפה: מרצ יצאה נגד המתקפה באיחור, לטעמי, מכיוון שגם שלושה ימים של מתקפה היו גורמים יותר נזק מתועלת. שוב, אתה יכול לא להסכים איתי.
28 בינואר, 2009 בשעה 12:20
מה באמת אורון הציע כחלופה למלחמה האחרונה? באמת מעניין אותי לדעת.
ולגבי הירוקה-מימד: כן, אני נוטה לתמוך בהם. ודווקא בנושא המדיני הם מתאימים לי בול. אני משייכת את עצמי לשמאל החברתי-כלכלי, אבל מרכז מדיני. זה לא מקשה אחת
28 בינואר, 2009 בשעה 12:27
נדב: יהודי אחד ברביעיה המובילה. ואני לא מציג את חד"ש כהזויים. אני מציג את את התומכים הנלהבים ששטופים נאיביות א-לה סבנטיז. אני בסה"כ מעלה תהייה האם הם מודעים גם לצד השני במשוואת חד"ש. זה הכל.
xslf: קצת בלבלת אותי. היית נגד המלחמה אבל הירוקה מימד מתאימים לך בנושא המדיני?
28 בינואר, 2009 בשעה 13:03
לא קונה. ראשית, מרצ תמכה בלחימה. שנית, גם אחר כך, כשהם "התנגדו", הם עשו זאת בחצי פה. לבסוף, מרצ הם מפלגה שאני לא רואה איתה עין בעין על המון דברים: למשל, זהבה גלאון. אני מעדיף ללכת לים ולא להצביע מלשים פתק שעלול להביא להכנסתה של עלובת הנפש הזו לכנסת.
כתבתי פוסטים נגד המלחמה, אכן. אבל לרגע - לרגע - לא טענתי שלא הייתה מוצדקת. מה שטרחתי להבהיר מעל כל גבעה רעננה היה שלמרות שלישראל זכות מלאה לצאת למלחמה הזו, אני סבור שפרגמטית מדובר בצעד לא נכון. כשמלכיאור אומר שהלחימה מוצדקת, הוא לא מביע עמדה שרחוקה בהרבה מהדברים האלה.
אז מרצ לא עומדת על הפרק, מעולם לא עמדה, לא מבחינתי. אם הייתי רואה את כל העולם בפריזמה של "התנגדו או תמכו במלחמה", הייתי מצביע דע"ם וגומר עניין. למזלי, האל הטוב חנן אותי ביכולת התבוננות רחבה מזו. אני רואה את מלכיאור, מכיר היטב את עבודתו הפרלמנטרית, יודע שמדובר באדם שלא ינסה לצנזר אותי (כן, זהבה, אני מסתכל עלייך), אדם שיעשה ככל יכולתו שאוכל להנשא לבת זוגי בלי לעבור אצל רב, אדם שהאג'נדה החברתית שלו קרובה מאוד לזו שלי, אדם שלא היסס לצאת נגד שרת החינוך ממפלגתו כשזו התקרנפה על ציבור המורים. אדם שהוא פרלמטר מוכשר, איש חינוך מוכשר שהחינוך בראש מעייניו, איש שפוי. הוא ראוי בהרבה ממרבית הרשימה של מרצ.
המלחמה הייתה ונגמרה. ההקצנה הדתית שבעקבותיה וההקצנה הלאומנית שבעקבותיה הן שתי תופעות שמאיימות לקרוע את הפוליטיאה היהודית לגזרים. מכל המפלגות שעומדות לבחירתי, יש רק אחת שמתייחסת באופן שאני מוצא הולם לתופעות הללו. הפתרון להקצנה הוא לא הקצנה מנגד. הצבעה לחד"ש (מעורבת בתחת שלי, זה שהם מחזיקים יהודי מחמד ואפס נשים לא באמת מרשים אותי) היא הקצנת נגד. הצבעה למרצ היא הקצנת נגד. הצבעה למימ"ד היא הצבעה שפויה, לדרך ליברלית מרכזית שמדברת בשפה נורמטיבית ולא איבדה את הצפון.
מימ"ד היא התנועה היחידה המתייחסת לקהילה הדתית שאני נמנה עליה, ועוד התייחסות חיובית, כך שזו המפלגה היחידה שתפסיק את האפליה שאני סובל ממנה. כן כן, מרצ שלך לא מבטיחה לי שתפסיק את האפליה נגדי. האם היית מצביע למפלגה שלא תבטיח שתפסיק את האפליה נגד הומוסקסואלים? היא המפלגה היחידה שמתייחסת לשאלות שהן בעיניי המהותיות ביותר לעתידה של ישראל - שאלות מבנה החברה כאן - לא כמקום שני מרוחק אחרי דיבורי סרק על הסכמי שלום מתוך אופוזיציה חסרת שיניים, אלא כמקום ראשון בסדר העדיפויות.אתה יכול להסכים, או שלא, אבל לקבוע לי מה "שכחתי" או מה מערכת השיקולים שלי כשאני הולך להצביע, זה באמת מוגזם.
ואגב, לרגע לא ערערתי על זכותך לכתוב בבלוג שלך - או בכל מקום אחר - כל מה שאתה רוצה. אני לא זהבה גלאון, את התשובות האלה תיתן לה. שאלתי מדוע אתה עושה את זה, כך ש"כי זה הבלוג שלי" זו לא באמת תשובה. מי כמוך יודע את הפער בין "אני יכול" ובין "אני עושה".
28 בינואר, 2009 בשעה 13:48
זו הפעם הראשונה, וכנראה גם האחרונה, שאני חותם על כל מילה של נמרוד.
28 בינואר, 2009 בשעה 14:02
אביעד- לא, לא הייתי נגד המלחמה.
הייתי בעד פעולה מוגבלת עם "נקודות יציאה" ברורות.
זה לא מונע ממני לרצות לשמוע מה אלו שחושבים בצורה שונה ממני מציעים.
28 בינואר, 2009 בשעה 14:51
נמרוד -
מעניין אותי מה יש לך נגד גלאון מלבד העובדה שהיא מזכירה לכולנו מורות וגננות מעצבנות?
אבל זה לא באמת נימוק בוגר ועקרוני. מדובר בפרלמנטרית חרוצה (ונכון, גם מעצבנת). תוכל לנמק?
28 בינואר, 2009 בשעה 15:26
לגבי הטיעון "רק יהודי אחד בחמישייה הראשונה": כשלוקחים בחשבון את הרכב האלקטורט של חד"ש (עד היום, לפחות), שיש בו הרבה פחות מ-20 אחוז יהודים, נדמה לי שהנתון הזה דווקא מחזק את טענתם בדבר המחוייבות שלהם לשיתוף יהודי-ערבי.
28 בינואר, 2009 בשעה 16:32
מרס, היא צנזורית שמבקשת להטיל מגבלות על האינטרנט וחופש הביטוי, פרלמנטרית שלא מבינה את מהות הכרעת הרוב ופסאודוניסטית שעושה עוול למאבק הנשי לשוויון.
30 בינואר, 2009 בשעה 9:26
אביעד כתב: "נמרוד: כי זה הבלוג שלי ואני רוצה."
שוב תגובות של ילד קטן, כמו אצל דובי.
30 בינואר, 2009 בשעה 10:28
בחייאת אלעד. לא מתאים לך, אל תקרא. לא הגעתי לכאן כדי לרצות אותך או כדי לעמוד בסטנדרטים שלך.
31 בינואר, 2009 בשעה 9:26
אביעד, אני מלאת הערכה על זה שהגעת למפגש ההוא. אני לא הגעתי…
אני מקווה שלא תכעס (ואם כן תמחוק את התגובה הזו בלי לחשוב פעמיים) שאני שמה כאן קישור לרשימה שלי שתכליתה היא לשאול את אילן גילאון שאלות ולקבל תשובות
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1412282
תודה מראש
ניבה
8 בדצמבר, 2009 בשעה 21:16
[...] רציניים אומרים לי שאני צריך לבחון את הצבעתי אך ורק בפריזמה של תמיכה או [...]