7 תגובות לפוסט "ערן בן ימיני הוא הדב חנין החדש"

1. מאת יהונתן:
   2 בינואר, 2009 בשעה 12:00

   אביעד,
   כנראה שלא קראת את הפוסט אלא סתם התעקשת להשתמש במשפט אחד שאמרתי.

   כשאני אומר שמלכלכים את האינטרנט אני מתכוון לדבר הבא: אם מישהו מגיב בבלוג שלי תגובות חסרות טעם ולא לעניין הוא מלכלך; אם הוא כותב בבלוג שלו? שיהנה. הבעיה שלי עם המלכלכים זה ששולחים לי הודעות, מזמינים אותי למיליון אירועים שאני מתנגד אליהם, לקבוצות שאני מתנגד אליהם ומטרידים אותי אישית.

   הבעיה שלי היא כשאנשים מחליטים להשתמש במרחב שלי בשביל האג'נדה שלהם.

2. מאת אביעד:
   2 בינואר, 2009 בשעה 12:06

   קלינגר, יש מצב שאתה צריך לצמצם קצת את רשימת החברים הווירטואליים שלך. כל אדם שמכיר אותך היה יודע לא להציע לך להצטרף להפגנה בעד המבצע וכו'. אבל זה לא ממש קשור לפוסט שלי.

   ולגבי הלכלוך - בעיניי, תגובות נטולות תוכן אמיתי ומהותי הן אכן לכלוך ולכן קישרתי אליך. כדי להבהיר שכמותית אין לי בעיה כמוך אלא איכותית. מבחינתי שלכל פוסט תהיינה 50 תגובות שמזמינות אותי לאירועים ולהפגנות. אני רק רוצה ערך מוסף.

3. מאת הבלונדינית הסודית:
   2 בינואר, 2009 בשעה 23:08

   במקרה יצא לי לכתוב היום איזו מילה טובה על התנועה הירוקה-מימד (בחיי שלפני שידעתי שמימד זה החד"ש החדש) ואמנם עוד לא החלטתי, אבל זו נראית כמו מפלגה שאשמח לשמוע יותר לעומק לפני שאני מחליטה (בעיקר בגלל הדברים שאתה ציינת - יותר ססמאות מתכניות). בלי קשר אני מקוה שלא יתפתח פה קמפיין בלוגרים נוסח דב חנין (לא לירוקים-מימד ולא לשום מפלגה אחרת), כי באמת היה לי מעיק מאוד.

4. מאת ארד:
   3 בינואר, 2009 בשעה 1:47

   אביעד, אני לגמרי מסכים.
   לכלוך הופך להיות תגובה, ברגע שהוא נותן ערך מוסף.
   התגובות חסרות התוכן האלו סתם גורמות לי לגלול למטה, לתגובות הרציניות. חבל לגרום לי לבזבז אנרגיה ככה..

   בלונדינית, אני דווקא חושב שזה חשוב שיתפתח פה קמפיין בלוגרים רציני. בין אם מעצמו, ובין אם מתוך דיאלוג בין מפלגה לקבוצה גדולה של בלוגרים.
   מסכים שלפעמים זה קצת נמאס, אבל כשהמציאות מכתיבה את עצמה, הברירה שלך נעה בין לכלוך לבין קמפיין בלוגרים, ואת חייבת להודות שזה הרבה יותר מעניין

5. מאת אלון דוד:
   3 בינואר, 2009 בשעה 2:03

   אני פעיל בתנועה הירוקה -מימד.
   קודם כל אתה צודק, אבל וזה אבל גדול - יש לתנועה הירוקה המון גדול ונלהב שמעוניין מאוד שהרשימה תכנס לכנסת ויש לכך לטעמם מעט מאוד זמן.
   לצערי וגם לצערך, הרבה מאוד מהפעילים הללו מכירים את הכלי היעיל ביותר מבחינתם להפיץ את דעתם ואת המסר הלאה - הטוקבקים. אני מאמין שהנחת היסוד של הפעילים הללו היא כי הטוקבקים הם כלי חשוב אולם מכיוון שישנם כל כך הרבה טוקבקים בכתבה ב-YNET, אף אחד לא טורח לקרוא אותם אז צריך להתבלט!
   כפי שאתה בוודאי יודע, קשה מאוד להכיר את האינטרנט מ"בפנים" אם אתה לא internet savvy במידה מסויימת וחווה את השינויים המהירים, זה לא פשוט להשתמש בכל הכלים שהאינטרנט מציע.
   בלוגי וורדפרס , YNET וNRG לדוגמה, מסווגים תחת אותה קטגוריה בדרך כלל ולכן כשחבר ממליץ על כתבה לטיקבוק, סביר להניח שהתגובה תהה זהה אף על פי שהפלטפורמה היא שונה.

   נכון, זה מצריך סבלנות ומבחינתך המסרים חסרי התוכן 'מזהמים' לך את האינטרנט. כך היה עם דב חנין בתחילה, אולם לאט לאט ההבנה חלחלה שיש צורך לחדד את המסרים ואף על פי שהזמן קצר - לא מספיק רק לזרוק לחלל הווב את צמד המילים והפלא ופלא, כולם יצביעו ל'עיר לכולנו' אלא צריך באמת להעמיק את השיח.

   אני חושב שזו תחילתה של אותה מגמה כאן ופוסטים ותגובות כאלו תורמים לניסוח המסרים בצורה פחות בוטה ויותר מלאת תוכן.

6. מאת שוקי:
   3 בינואר, 2009 בשעה 2:58

   אביעד, אתה יכול להירגע, הפוסט הזה ממש לא סיבך אותך (העיקר שאייתת נכון וכו').

   לגופו של עניין: לא כל מי שרוצה להגיב ולהביע את דעתו מבין את המדיום ומיטיב להתנסח. בעיני יש חשיבות גדולה יותר לשאלה האם תגובה היא אותנטית או לא מאשר לשאלה האם היא מעניינת או לא, וזה מהסיבה הפשוטה שרוב האנשים מעדיפים בדרך-כלל לשתוק, ומשאירים את הבמה לבעלי עניין ומחוללי ספינים.

7. מאת הבלונדינית הסודית:
   3 בינואר, 2009 בשעה 11:18

   ארד, אני לרגע לא אומרת שהבלוגוספירה צריכה להתרחק מפוליטיקה. תפיסת העולם שלי היא שבלוגים הם כלי פוליטי ושכל שיתוף התוכן ברשת הוא הכלי הדמוקרטי הכי חשוב והכי חזק שפגשנו מאז המצאת הדמוקרטיה והבלוג שלי הוא יותר פוליטי מאשר כל דבר אחר. הלוואי שנוכל ליצור פה דיאלוג פוליטי אמיתי בין הציבור לנבחריו הפוטנציאלים. הבעיה שלי עם הקמפיין למען דב חנין היא בדיוק עם העובדה שלא היה שם דיאלוג כזה, לא פנימי ולא חיצוני. הוא היה קמפיין של שני צדדים בלבד: "טובים נגד רעים" , בני האור נגד כוחות החושך והתקוה שהבעתי היא שבבחירות האלה הדיון בבלוגוספירה יראה קצת אחרת

לכתוב תגובה

שם (חובה)

דואל (לא יוצג בשום מקום) (חובה)

אתר