5 תגובות לפוסט "כולנו פראיירים. אבל באמת"

1. מאת BoR|S:
   23 ביולי, 2008 בשעה 23:34

   למה להם לצאת לשוק אם הם מתוקצבים על מנת לשבת וללמוד לימודי קודש?

2. מאת נמרוד אבישר:
   24 ביולי, 2008 בשעה 0:04

   רק שתי פסילות? אתה עדין עם הקרנף. אני עוד לא שכחתי איך תמיר, זאת ממפלגת העבודה החברתית, אפשרה לאוצר ללכת לבית דין לעבודה בשתי שביתות שונות. עוד לא שכחתי איך תמיר חתמה על הסכם עם הסטודנטים, שבימים אלה ממש הופר. עוד לא שכחתי איך במהלך שביתת הסטודנטים, פקידי האוצר ניהלו אותה מבלי שהיא תצפצף במחאה. ואם כבר הלכנו לשם, עוד לא שכחתי איך הקימה את ועדת שוחט, שבחטא יסודה. עוד לא שכחתי את חוק נהרי - חוק שכל כוונתו להכשיר את הפרטת מערכת החינוך. עוד לא שכחתי איך אחת ממקימות "שלום עכשיו" דפקה את החינוך הערבי בשוויון של גמדים - כשפסק בג"ץ שתוספות התקציב בנגב צריכות להגיע בשוויון יחסי גם למגזר הערבי, פשוט בוטלו התוספות. עוד לא שכחתי לה את הכהונה לצדו של ליברמן, את ההצבעה בעד היציאה למלחמה, את תמיכתה המתקרנפת והבלתי מסויגת בעמיר "נסראללה לא ישכח את השם עמיר פרץ" פרץ, את ההצטרפות לעליהום כנגד ה"משתמטים". מתם כוח בידיה של האליטה החרדית לאלץ את בניהם, שיוצאים בשאלה בהמוניהם, להשאר בחברה החרדית ע"י גדיעת כל אופציה אפשרית אחרת הוא בסך הכול עוד מסמר של אכזבה. בגלל זה הכתרתי אותה בתואר המדובר כבר לפני 11 חודשים תמימים.
   זה הרבה יותר משלוש פסילות. תמיר הייתה צריכה ללכת הביתה מזמן. אני רק מקווה שהבוחרים יזכרו לבוא איתה חשבון לקלפי. כשתנסה הפרופסור לקרנפות לחזור לאקדמיה, אולי תטעם קצת מהמרורים שהיא מבשלת לנו כבר הרבה הרבה יותר מדי זמן.

3. מאת אביעד:
   25 ביולי, 2008 בשעה 9:19

   בוריס: שאלה טובה.
   נמרוד: אתה כמובן צודק. פשוט הייתי עייף מדי בשעת כתיבת הטקסט למנות את כל הפסילות.

4. מאת הבלונדינית הסודית:
   25 ביולי, 2008 בשעה 9:40

   בוריס: כי הם לא באמת מתוקצבים (לא באופן שמאפשר להם לחיות*). אני יודעת שזה נשמע משונה, אבל אפילו חרדים רוצים להאכיל את הילדים שלהם, לדאוג להם לחינוך** ואולי גם להוציא אותם לעולם הגדול עם קצת חסכונות,עזרה בדירה, ולהביא מתנות לנכדים, שרוצים אופניים ליומולדת. אפילו שהם חרדים.

   חוץ מזה חלק מהחרדים לא רוצים ללמוד. לפעמים כי הם יודעים שזה לא מתאים להם, או שהם לא טובים מספיק. לפעמים הם לא רואים בעוני אידיאל ולפעמים הם חושבים שיוכלו להיטיב עם הקהילה שלהם אם יממשו את הכישורים שלהם במקום אחר. זו תופעה שקיימת כבר די הרבה שנים והיא רק מתחזקת. הבעיה היא שהמדינה***, שמצד אחד טוענת שהיא רוצה שחרדים ישתלבו בשוק העבודה ומפמפמת את התדמית שלהם כעלוקות, מעכבת את המגמה הזו ופוגעת בה. ההחלטה הזו היא דוגמה אחת. העניין עם הגיוס הוא דוגמה שניה.

   *לחיות נקודה. אני לא מדברת על חיים טובים/נהנתנות/עושר/מה שזה לא יהיה. פשוט לחיות.
   ** מהו החינוך הזה זו שאלה אחרת ולגיטימית שלא קשורה לנקודה שלי.
   ***וגם כוחות הקהילות החרדיות, אבל אני לא אתייחס לזה כרגע כי זה סיפור ארוך מאוד. רק אציין שזה קשור לעובדה שעד סוף מלחה"ה ה2 לא היה בשום קהילה יהודית בעולם מצב של קהילה שלמה שיושבת ולומדת תורה ושפוסקים רבים ראו בזה איסור חמור, אבל אחרי השואה הלימוד הפך למכשיר פוליטי שנועד להתמודד עם מצוקה (במובן הרחב של המילה, לא במובן הכסאולוגי שלה) ויש גורמים בעולם החרדים שמאמינים שהמצוקה ההיא עודה קיימת.

5. מאת מיק:
   9 באוגוסט, 2008 בשעה 0:49

   כבר אמרנו שבני ישיבות חרדים הם אוכלסית איכות עילית?*
   (http://news.walla.co.il/?w=/94/1318967)

   כבר אמרנו שהזמן שהם משקיעים במדרש אינטסיבי של 16 שעות ביום לא באמת מזיק להם לאינטלקט**

   כבר אמרנו שאם תתאפשר להם השתלבות במגזר הציבורי (מקצועות עתירי ידע, הייטק וגו') הם יעשו חייל?***

   *הכותב מגדיר עצמו כחילוני
   ** הכותב נוקט לשון פיחות (אנדרסטייטמנט) במשפט זה
   *** הכותב חושב שחרדים הם אחלה וצריך לתמרץ אותם להשתלב בחברה ולא לבאס אותם כקבוצת שולים מזיקה

   נ.ב - יולי תמיר יוצאת ממש גרוע מהקדנציה הזו, והתירוץ היחיד שיש לה זה כמה גרוע היתה קודמתה בתפקיד****

   **** לימור לבנת היתה !ממש! גרועה

לכתוב תגובה

שם (חובה)

דואל (לא יוצג בשום מקום) (חובה)

אתר