6 תגובות לפוסט "הפכתי לארנב"

1. מאת יהונתן:
   6 באוגוסט, 2007 בשעה 15:08

   למיץ עשב באמת יש טעם כזה. אולם, סגולותיו אמורות לכפר על כך.

   לגבי שאר הדברים, כשתשוב ארצה אני ממליץ לך ללכת למסעדה של 'העבריים מדימונה' ששוכנת בתל-אביב לבדוק קצת מהאוכל הטבעוני.

   אין שם קציצות חול.

2. מאת חזי:
   6 באוגוסט, 2007 בשעה 16:02

   אביעד, מיץ עשב כשלעצמו באמת לא מדהים, אבל אם מערבבים עם מיץ תפוזים זה דווקא נחמד.

   יהונתן, איפה המסעדה של ה'עבריים מדימונה'?

3. מאת barhash:
   6 באוגוסט, 2007 בשעה 16:22

   מיץ עשב לא מערבבים עם כלום, פעולת הדילול פוגעת בפעולתו, הוא לא אמור להיות טעים ולכן שותים אותו בשלוק אחד. באם תשתה אותו כל יום במשך שלושה שבועות יש סיכוי גדול שתרגיש מה הוא עושה.
   חוץמזה יותר טוב להפוך לארנב מאשר למפתח שוודי למשל.

4. מאת gyuval:
   6 באוגוסט, 2007 בשעה 23:27

   אם תמשיך ככה כל פעם שתפליץ תשחרר לאויר גז מתאן

5. מאת אישיוז:
   7 באוגוסט, 2007 בשעה 9:56

   עברתי חוויה דומה ועוד בתל אביב - רק בגלל שאני צמחונית זה אומר שמותר להתעלל בי ככה? לא יפה.
   המיץ עשב נשמע מפחיד = בריא. הוא יגרום לי לחיות על גיל 100? מה מטרתו בחיים?

6. מאת frozenlips:
   7 באוגוסט, 2007 בשעה 10:51

   אני לא מבינה איך מצליחים להטמיע טרנד מזעזע כמו עשב חיטה. מה הלאה? מיץ בוץ? מיץ קליפת אקליפטוס? מיץ תולעי משי?

   אגב, אם כבר באוכל טבעוני עסקינן, אמנם אנוכי קרניבורית מושבעת, אבל ההמבורגר של בודהא בורגר קונה אותי. מומלץ למי שעוד לא ניסה

לכתוב תגובה

שם (חובה)

דואל (לא יוצג בשום מקום) (חובה)

אתר