כן. הסרטון המבזה של חיילי צה"ל רוקדים ברחובות חברון הוא הוכחה נוספת לכך שהכיבוש משחית.

אפשר להתייחס בקלות ראש לסרטון ואפשר גם להבין מדוע חיילי צה"ל קורסים תחת הלחץ הנפשי ופונים למקומות השחורים האלה.

אבל אסור לשכוח שבזמן השיר והריקוד:

החיילים היו באמצע משימה צבאית. עם נשקים ותחמושת. תושבי חברון היו סגורים בבתים.

טעות אחת קטנה בכוריאוגרפיה ולא היה חסר הרבה כדי שכדור אחד ייפלט מנשק שכוון באלכסון. ואז, אתם יודעים, הוא יפגע באחד הבתים באיזו ילדה אומללה. הם תמיד פוגעים בילדים.

אין שום הבדל בין ריקוד ברחובות חברון ובין מעגל שמחה לאיד למחבל שנתפס או אונס קבוצתי של תומכת בטרוריסטים. בכל המקרים הצד השני מושפל עד עפר ובכל המקרים - כל הצדדים מאבדים צלם אנוש.

וכן, אני מתכוון גם לאלה שמביטים מהצד ומפיצים את הזוועה הזו לחבריהם תוך שאגות שמחה וצחוק מתגלגל.