אני יודע, אין שופטים אדם בשעת כעסו, אבל נראה לי שאחרי כמעט חודש אפשר לשחרר קצת קיטור.

תראו, אני מבין שהעיתונות המודפסת בקשיים נוראיים ושכל העסק הולך לעזאזל אבל הגיע הזמן לפתוח את זה.

אני מתכוון לרווח העצום שהעיתונים עושים ממודעות האבל.

את מודעת האבל על אמי ז"ל פרסמנו ב"ידיעות אחרונות". בכל זאת, רצינו להודיע לכמה שיותר אנשים על מועד הלוויה.

המודעה הכי זולה של "ידיעות" (5 ס"מ על 5 ס"מ. ככל שזכור לי. מצד שני, שוחחתי איתם שלוש שעות לאחר הפטירה כך שיש מצב שאני לא זוכר טוב. אני כן זוכר משהו עם 5) עלתה לנו 2,654 ש"ח.

וואו.

המודעה הבאה בתור כבר הייתה מעל 3,000 ש"ח.

נראה אתכם לא מפרסמים מודעת אבל כמה שעות אחרי שיקירכם נפטר. אין מצב. אולי בעוד עשרים שנים יהיה אפשר לפרסם סטטוס בפייסבוק אבל היום יש עדיין (יותר מדי?) אנשים שקוראים את מודעות האבל ומתעדכנים דרכן במתרחש.

ונכון, מדובר במודעה לכל דבר שמגיעה למאות אלפי קוראים. אבל עדיין, בחייאת רבאק, זו לא מודעה מסחרית רגילה. ואתם יודעים מה? סביר להניח שמודעות מסחריות עולות יותר. מה לעשות שרובנו (ואולי המצב הכלכלי דפוק רק אצלי) עדיין לא מפרסמים מדי יום מודעות מסחריות ושכן, הוצאה של 2,654 ש"ח היא הוצאה גדולה (ועוד לא התחלתי לדבר על מצבות וכו').

כשמסתכלים על זה שוב מבינים שזהו גזל ועושק לכל דבר.

ואולי סתם ניצול של אנשים שנמצאים במקום שביר מאוד.

כך או כך זה מבחיל.