יאן קוטליארסקי הוא סוג של יח"צן. נדמה לי. היום הוא עובד במחלקת מחקר ותקשוב ב-GCS. זה מה שעמוד הפייסבוק שלו אומר.

אבל יאן לא מאמין בבלוגים. אם משהו לא מתפרסם בפרינט, הוא לא שווה כלום. גם ב-2010. כי בכל זאת, הרבה אנשים היום מחפשים מידע בפחי הזבל ולא נניח, בגוגל.

זוהי תגובתו בדיון המבייש על גלובס נגד עינת וילף:

לאורה, שימי לב איפה פורסמה התגובה שלה..בבלוג…איזה חבר כנסת מגיב בבלוג?

איזה חבר כנסת מגיב בבלוג? כזה שמחובר למציאות ויודע היכן נמצא קהל היעד שלו. כזה שלא מפחד להגיע לציבור ולשוחח איתו. לא להטיח בו מסרים בצורה חד כיוונית.

בגלל שיאן קוטליארסקי לא מאמין בבלוגים החלטתי לפרסם את הפוסט הזה. בבלוג.

בנאום שנשא בסוף השבוע הזכיר מחמוד אחמדינג'אד את פול התמנון מספר פעמים. "אלה שמאמינים בדברים האלה אינם יכולים להיות המנהיגים של אומות העולם השואפות, כמו איראן, לשלמות אנושית". אחמדינג'אד, הידוע כמוסלמי שיעי אדוק, הוסיף כי פול מייצג את השחיתות ואת השקיעה של אויבי איראן

אחמדינג'אד נגד פול התמנון: מפיץ אמונות טפלות, ynet 28/7/2010

הרב דויד סתיו, רב העיר שוהם, מציין שההלכה היהודית אוסרת על ניחושים בנוסח זה. "החברה הישראלית מצליחה לנצל את השכל במדע וברפואה והגיעה להישגים רבים. השימוש בתמנון פול הוא ביטוי לפשיטת רגל של העולם המערבי".

פסק הלכה חדש נגד פול התמנון מהמונדיאל, nrg 19/7/2010

אנחנו לא נתערב שם והם לא יתערבו פה

אביגדור ליברמן, שר החוץ, מדבר על חוק הגיור החדש שמבטל את יהדותם של יהודי התפוצות בישראל ומנתק סופית את היחסים בין ישראל ויהדות התפוצות, תשעה באב - יולי 2010

מיום ליום מתברר שעולם הערכים שלי שונה לחלוטין מעולם הערכים של רוב תושבי ישראל. מדהים. טוב, לא ממש. אבל מטריד. ככה זה כשאצלנו אתה קודם יהודי ו/או ישראלי לפני שאתה בן אדם.

הסיפור של החיילים הרוקדים בחברון ממשיך להטריד אותי. בעיקר מטרידה אותי התגובה הישראלית הממוצעת. קצת מזעזע לראות עד כמה לא ממש אכפת לנו מהאחר כל עוד אנחנו שורדים ולנו טוב. מה זה משנה אם מי שסובל הוא יהודי או ערבי? העיקר שזה מישהו אחר.

כך למשל לרוב הישראלים לא הפריע שהריקוד המפורסם נערך בארבע לפנות בוקר. כאילו הישראלי הממוצע לא מתעצבן כשמתיישבת לו חבורת נערים מתחת לחלון ומעוררת מהומות. אבל למי אכפת מזה. הריקוד היה בחברון. והעיר ערבים. הם ככה אנשים סוג ב'. לכו תדעו, אולי הם בדיוק היו עסוקים באיזה פולחן אנטי יהודי. ובכלל, חברון שלנו מאז ולתמיד. כל כך קל ומהנה לדרוס ברגל מלאה ביבלות את הערבים. ארבע לפנות בוקר, מוזיקה בקולי קולות ולישראלי הממוצע זה נראה נורמלי לגמרי.

נו בטח נורמלי. כמה פעמים שמעתם ביומיים האחרונים את הצירוף "משובת נעורים"? אח, פעם היו זמנים. בכלל, גם עכשיו יש זמנים. הרי הריקוד הזה הוא רק הלצה. ותיקי צה"ל ופרשני הבטחון דואגים לספר שבעבר החיילים נהגו לפלוש לפרדסים. אפילו משה דיין פלש ונתפס. איזה צחוק. איזו בדיחה. לא ידועה זהות בעלי הפרדס. אולי יהודים שלא ממש היה אכפת להם לפרגן תפוז למי שמקריב את חייו למענם. כך או כך, השורה התחתונה זהה: אין כבוד מינימלי לרכוש האחר ולמתחם בו האחר מתקיים. העיקר אני ואני ואני.

למי שאכפת מהאחר ומזכויותיו קוראים "צדקן" ו"שמאלני קיצוני" במקרה הטוב. בחיי שאני מעדיף להיות צדקן ולגור במקום בו אנשים מכבדים את האחר על כל המשתמע מכך.

כן. הסרטון המבזה של חיילי צה"ל רוקדים ברחובות חברון הוא הוכחה נוספת לכך שהכיבוש משחית.

אפשר להתייחס בקלות ראש לסרטון ואפשר גם להבין מדוע חיילי צה"ל קורסים תחת הלחץ הנפשי ופונים למקומות השחורים האלה.

אבל אסור לשכוח שבזמן השיר והריקוד:

החיילים היו באמצע משימה צבאית. עם נשקים ותחמושת. תושבי חברון היו סגורים בבתים.

טעות אחת קטנה בכוריאוגרפיה ולא היה חסר הרבה כדי שכדור אחד ייפלט מנשק שכוון באלכסון. ואז, אתם יודעים, הוא יפגע באחד הבתים באיזו ילדה אומללה. הם תמיד פוגעים בילדים.

אין שום הבדל בין ריקוד ברחובות חברון ובין מעגל שמחה לאיד למחבל שנתפס או אונס קבוצתי של תומכת בטרוריסטים. בכל המקרים הצד השני מושפל עד עפר ובכל המקרים - כל הצדדים מאבדים צלם אנוש.

וכן, אני מתכוון גם לאלה שמביטים מהצד ומפיצים את הזוועה הזו לחבריהם תוך שאגות שמחה וצחוק מתגלגל.

בדיוק סיימתי שיחה עם שירות הלקוחות של פלאפון. ברור שהתעצבנתי. וואו, כמה שהתעצבנתי.

התקשרתי כדי לבדוק מה אפשר לעשות עם קו לא פעיל בן 3. כלומר, עם קו שבשלוש השנים האחרונות לא נעשה בו שימוש פרט לתשלום חודשי קבוע (ולא, אין התחייבות. הקו שלי מאז 1998).

מסתבר שאי אפשר לנתק את הקו דרך הטלפון/פקס אלא רק דרך מוקד שירות. כדי שיהיה זיהוי פרונטלי. כך לדברי הנציגה.

בשלב הזה כבר זעמתי. בעיקר כי אין לי חשק ו/או רצון להמתין בתור ("אתה לא צריך להמתין בתור. אפשר להזמין תור") וכי אין שום הגיון בדבר. אם אפשר להתנייד בלי זיהוי פרונטלי, טכנית, אפשר גם להתנתק בלי זיהוי פרונטלי.

עד שהצלחתי לשכנע את אחד הנציגים לנתק אותי דרך הטלפון/פקס הוא אמר לי שזה לא אפשרי כי אמי ז"ל כתובה על החשבונית כבעלים משותף. הבהרתי לנציג שאמא כבר מזמן לא בעלים ושהשם שלה הופיע בגלל ששילמתי גם על הקו שלה. שהוא כאמור, כבר לא קיים כי נויד בעבר לסלקום ואז נותק. מוות, אתם יודעים.

אבל אי אפשר לנתק אותי בלי אישור שלה. מסתבר. אפילו אם אני שילמתי על שני הקווים. ובעצם, מה שהנציג הזה אומר, זה שתאורטית יש מצב שבן משפחה שלא משלם על הקו יכול למנוע ניתוק של הקו אפילו אם מי שמשלם על הקו רוצה להתנתק. מגוחך, הא? אבל זוהי פלאפון עבורכם.

שיא העונג הגיע כשהנציג הבטיח להחזיר לי את התשלום הקבוע של ארבעת החודשים האחרונים כי אמי, ובכן, נפטרה. הסברתי לו שאין טעם להחזיר לי את התשלום הקבוע כי הקו שלי ולא שלה.

בסוף הוסכם שאפקסס תעודת פטירה כדי לוודא שאני לא מנסה לנתק את הקו עליו אני משלם בניגוד לרצונה של אמי ז"ל שלא משלמת עליו.

כיף גדול. הכי יחס מפרגן ללקוחות ותיקים. או לסתם אנשים.

כשמסיתים, מלבים את האש ומשקרים כל כך הרבה פעמים כבר קשה לעקוב אחרי כל ההסתעפויות.

פרשת אלי ישי פופוליסט שרוצה כותרות נגד אסי עזר ממשיכה גם היום. היום "קשת" הודיעה לשר הפנים שלא תמלא אחר בקשתו הפאשיסטית לסתום לאחד מעובדיה את הפה ורועי לחמנוביץ' הזדעק.

כך לחמנוביץ' ביום ראשון:

הגיבוי שנתן עזר בהתבטאותו לחכ זועבי הופך אותו לשותפה למעשה הבגידה

וכך לחמנוביץ' היום:

מעולם לא טענתי שיש עבירה פלילית בדבריו של עזר

נכון. לחמנוביץ' רק הצהיר שעזר מסייע לבוגדים (ודווקא מעניין לראות כיצד חוק העונשין מתייחס לסיוע למסייעים), שיקר ואמר שאסי עזר לא תומך בצה"ל והשליך אותו לידי עדר הטוקבקיסטים.

לחמנוביץ' מצליח להתייחס רק לצד החוקי היבש של דבריו ולא לצד המהותי. כלומר, אפשר להסית נגד אדם ברמיזות ובאלימות מילולית לטנטית אבל כל עוד זה נופל בגבולות החוק היבש (ובעצלנות האדם המותקף שאין לו כוח ללכת להגיש תלונה במשטרה) זה בסדר.

מדהים.

כלל לא מפתיע לגלות שלרועי לחמנוביץ', יועץ התקשורת של אלי ישי, יש נסיון לא קטן עם התקשורת. כלומר, די צפוי אבל אלוהים, הוא בהחלט יודע איך להתנהל מול התקשורת. כלומר, מול עדר הבבונים שצורך את התקשורת.

למעשה, הסיפור שגרם לי לכתוב את הפוסט הוא מקרה מעולה של לידת נרטיב פשיסטי. באמת. לקרוא ולשלוח מכתבי תודה לרועי לחמנוביץ'. אם פעם תהינו מה הקשר בין הגיון ובין האשמה בבגידה, איך מגיעים מנקודה א' לנקודה ב', הגיע לחמנוביץ' ופתר לנו את הבעיה.

וזה הסיפור: בעקבות בקשתו של ישי לשלול את אזרחותה (לא פחות) של חה"כ חנין זועבי, אסי עזר צייץ בטוויטר:

אני מעוניין לשלול את האזרחות של שר הפנים האווילי שלנו מר אלי ישי. הוא בושה לכנסת, לממשלה, ובעיקר לעולם הדתי. כל כך הרבה בורות באיש אחד

ומאוחר יותר ציוץ נוסף:

גם אני חושב שדבריה ומעשיה של חברת הכנסת הערביה מחרידים, אבל מפה ועד סתימת פיות יש מרחק עצום

וזו הייתה תגובתו של רועי לחמנוביץ', כאמור, יועץ התקשורת של אלי ישי:

הגיבוי שנתן עזר בהתבטאותו לחכ זועבי הופך אותו לשותפה למעשה הבגידה. במקום שיצטרף לשר ישי במתן צל"ש ללוחמים הוא מגבה את מי שביקשו להרוג את  חיילי צה"ל. הוא אינו ראוי להנחות את 'האח הקטן' גרסת טורקיה. מעניין אם זכיינית ערוץ 2 יודעת שזו עמדת אחד מאנשיה.

וואו. בואו ננתח את התגובה, אוקיי?

ראשית, מסתבר שבישראל אדם הופך לשותף למעשה בגידה אם הוא מגן על חופש הביטוי של אדם אחר. שנית, מסתבר שבישראל, אם אדם מגן על חופש הביטוי של אדם אחר הוא אוטומטית לא מגבה את חיילי צה"ל. שלישית, מסתבר שבישראל צריך לפטר אדם שמגן על חופש הביטוי של אדם אחר.

עכשיו שמישהו יסביר לי לכל הרוחות, מה הקשר לצה"ל? פרט לרצון של רועי לחמנוביץ' לראות את הטוקבקיסטים משפדים את אסי עזר, הרי שאין קשר בין תוכן הציוץ של אסי עזר ובין צה"ל. עזר לא מציין אם הוא תומך בצה"ל, לא תומך בצה"ל או סתם אוהב את צבע המדים. הוא פשוט לא מתייחס לזה.

אבל את לחמנוביץ' ושולחו ישי זה לא מעניין. למה להתייחס לעובדות אם אפשר לשלהב את ההמונים? וזה לא מפתיע בכלל כי לאורך שנים ארוכות ש"ס משתמשת בפחד, בשקרים ובשנאה על מנת לקדם את עצמה ואת אינטרסיה.

וכך אנו מגיעים מנקודה א' (אסי עזר טוען ששר הפנים מנצל לרעה את סמכויותיו) לנקודה ב' (אסי עזר חושב שהמשט הטורקי היה חיוני, הוא נגד צה"ל וממש אין לו מקום בפריים טיים של ערוץ 2). וכל זה תודות ליועץ התקשורת של ש"ס. מדהים, לא?

לצערי, גיליתי שדווקא מרגול היא זו שחתומה על הטקסט המעליב הזה

גם אחרי פיאסקו הטור המביך של פינאלת לוסט, אבי שושן ממשיך לפדח והפעם: ביקורת על שיר חדש של מרגול. למתקשים: המילים לדבר הזה הגיעו מגילי זכאי. אבל כנראה שעל החלק הזה בקומוניקט אבי שושן דילג.

הרכילאית העילגת ממשיכה לגרור את אתר הקומוניקטים (קופירייט הולך ליו"ר) למטה.

כותרת האייטם הכי טרי של טלי מזרחי-דהאן:

מירה עוואד הופיעה בפסטיבל ’דיסקברי’ ושרה בערבית ובולגרית. בעברית? ממש לא

וכותרת המשנה (השגיאות במקור):

העברית לא נשמעה מפי מי שייצגה את ישראל לפני כשנה באירווזיון

הלם. למען האמת, ההלם גדול יותר כשמגלים שהשמיטו מהאייטם את זה שמירה עוואד לא מפליצה בעברית ולא הולכת לישון לפני שהיא מתעטפת בדגל ישראל ונושקת לתמונתו של גבי אשכנזי.

כמעט אפשר לגעת בריר שנזל לעורכי אייס כשהם העלו את האייטם. הם כבר דמיינו כיצד אלפי מטקבקים עם קצף בזוויות פיהם יסתערו על עוואד.

הם בטח נורא התבאסו כשגילו שגם יממה אחרי העלאת האייטם, לאף אחד לא באמת אכפת ממה שקורה באייס.