מכתב לסייד קשוע - טייק 2
6 באוגוסט, 2011אל תקשיב להם. תעשה לעצמך טובה ואל תקשיב לאלה שתוהים מדוע אתה לא מרגיש חלק מ"העם". מאלה שאומרים לך שהמאבק החברתי הוא הזדמנות נהדרת לערביי ישראל. הם טועים ומטעים. הכוונות שלהם טובות, זה ברור. אבל אין להם מושג על מה הם מדברים.
זה גם לא ממש נכון. אולי יהיה יותר נכון לכתוב שהם מדחיקים כמה אמיתות מכוערות. לא מודעים לקיומן. והחיבור של ההדחקה הזו לטרנד השתקת כל מי שאומר מילה אחת נגד המאבק או רחמנא ליצלן מצביע על חסרונות מסוימים במאבק - מיצה את עצמו. החיבור, לא המאבק כן?
הם צודקים בדבר אחד. בערך. המאבק החברתי הזה שייך לכל חלקי החברה היהודית. לכולם. המפה הפוליטית לא משנה כי אף אחד לא מצליח לגמור את החודש. נניח. אני בכוונה כותב "החברה היהודית".
ואני בכוונה כותב "החברה היהודית" כי למען הצלחתו של המאבק ותיוגו כמאבק עממי ולא פוליטי (מה שזה לא אומר), ההשתתפות של כל חלקי החברה היהודית חיונית. הכוונה היא לאו דווקא לדניאלה וייס. אפשר להסתפק גם בתומכי מפלגת קדימה השייכים למעמד הביניים. ויש הרבה כאלה.
מדובר באנשים שתומכים במפלגה שחבריה קוראים להעיף את השפה הערבית ממעמדה כשפה רשמית בישראל. כלומר, הם אולי לא גומרים את החודש אבל אין להם כל כוונה לראות ערבית על שלטים בצידי הדרך למשל.
אתה יודע מה סייד, לא צריך אפילו לחפש השתייכות פוליטית. הלא תסכים איתי שהחלטת יו"ר ועדת הבחירות בדצמבר 2008 (!) להורות לכלי התקשורת לפרט את התפלגות המפלגות הערביות בסקרים היא החלטה נבונה. והנה, כמעט שלוש שנים אחרי אותה החלטה שהייתה אמורה לשנות את הסיקור התקשורתי, עדיין מוצגות המפלגות הערביות כגוש אחד בסקרים שנערכים בעקבות המאבק החברתי.
אני מצטער סייד, אבל אין שום סיבה שתרגיש חלק מ"העם". או שתרצה להיות חלק מ"העם". כי "העם" לא רוצה שתהיה חלק ממנו. צעירי המאהל ושליחיהם בעולם המקוון דווקא בעדך. באמת. אבל בדיוק כמוך, הם מיעוט.
והרוב, החבר'ה העניים ממעמד הביניים, הם רק רוצים שתסתלק להם מהמדינה. ושיהיה להם פלוס בעו"ש.
אז אל. אל תקשיב להם. אתה לא חלק מ"העם" וגם אם המחאה החברתית תהיה הצלחה נהדרת, אתה לא תהיה חלק מ"העם". בשביל שתהיה חלק מ"העם" צריכה להיות מחאה אחרת. גדולה יותר ואמיצה יותר. כזו שמציבה במרכזה את הזולת ולא את העצמי.
אנחנו עוד לא שם.
