אני יודע, אין שופטים אדם בשעת כעסו, אבל נראה לי שאחרי כמעט חודש אפשר לשחרר קצת קיטור.

תראו, אני מבין שהעיתונות המודפסת בקשיים נוראיים ושכל העסק הולך לעזאזל אבל הגיע הזמן לפתוח את זה.

אני מתכוון לרווח העצום שהעיתונים עושים ממודעות האבל.

את מודעת האבל על אמי ז"ל פרסמנו ב"ידיעות אחרונות". בכל זאת, רצינו להודיע לכמה שיותר אנשים על מועד הלוויה.

המודעה הכי זולה של "ידיעות" (5 ס"מ על 5 ס"מ. ככל שזכור לי. מצד שני, שוחחתי איתם שלוש שעות לאחר הפטירה כך שיש מצב שאני לא זוכר טוב. אני כן זוכר משהו עם 5) עלתה לנו 2,654 ש"ח.

וואו.

המודעה הבאה בתור כבר הייתה מעל 3,000 ש"ח.

נראה אתכם לא מפרסמים מודעת אבל כמה שעות אחרי שיקירכם נפטר. אין מצב. אולי בעוד עשרים שנים יהיה אפשר לפרסם סטטוס בפייסבוק אבל היום יש עדיין (יותר מדי?) אנשים שקוראים את מודעות האבל ומתעדכנים דרכן במתרחש.

ונכון, מדובר במודעה לכל דבר שמגיעה למאות אלפי קוראים. אבל עדיין, בחייאת רבאק, זו לא מודעה מסחרית רגילה. ואתם יודעים מה? סביר להניח שמודעות מסחריות עולות יותר. מה לעשות שרובנו (ואולי המצב הכלכלי דפוק רק אצלי) עדיין לא מפרסמים מדי יום מודעות מסחריות ושכן, הוצאה של 2,654 ש"ח היא הוצאה גדולה (ועוד לא התחלתי לדבר על מצבות וכו').

כשמסתכלים על זה שוב מבינים שזהו גזל ועושק לכל דבר.

ואולי סתם ניצול של אנשים שנמצאים במקום שביר מאוד.

כך או כך זה מבחיל.

חצי שנה בכלא הספיקה לשלמה בניזרי. עכשיו הוא מגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה.

בניזרי לא מתבייש ואף אומר:

אני מבקש מכבוד הנשיא שיעמיד לנגד עיניו תרומתי הרבה לאורך השנים לחברה במדינת ישראל

אכן, כבוד הנשיא צריך לזכור את תרומתו הרבה של בניזרי.

תרומה שכוללת בעיקר הסתה חוזרת ונשנית נגד הציבור הגאה. אתם זוכרים, כבר בפברואר 2008 קבע בניזרי שמשכב זכר גורם לרעידות אדמה ושצריך לחשוב על דרכים למנוע משכב זכר. ב-2006 טען ש"הומוסקסואלים ייענשו בידי שמיים". חבריו למפלגה, ובעיקר נסים זאב, חרתו על דגלם את ההסתה הבוטה נגד הקהילה הגאה.

חצי שנה בכלא ולבניזרי זה מספיק. לעם ישראל זה לא ממש מספיק.

בשעה טובה הלכתי לקחת את המכשיר הסלולארי המתוקן. נתתי אותו לתיקון בסניף בבני ברק בשישי שעבר והלכתי היום לאסוף אותו. המכשיר היה מוכן לאיסוף כבר ביום שני אבל לא היה לי זמן ללכת. מה גם שבני ברק ביום שישי זה כיף. ריחות של אוכל וכו'.

הביקור בסניף של פרטנר הוכיח לי שוב מדוע רצח החינוך הממלכתי (חוק נהרי, תקצוב מוסדות חינוך עצמאיים ושאר ירקות) הוא אחד הפשעים הגדולים ביותר של העשורים האחרונים.

וזה הסיפור.

בכניסה לסניף עומד מכשיר ממוחשב שמנתב את הלקוחות לעמדות המבוקשות. אתה מתבקש להקיש את מספר המנוי שלך ולצידו עומדים שלושה כפתורים: אישור, תיקון ומחיקה.

לפני בתור עמדו בחורה (בת 18?) ואמה. חרדיות (אני מניח. אל תתפסו אותי עכשיו בחלוקה לזרמים) שבמשך חמש דקות לא הצליחו להבין מה עליהן לעשות. הבת הקישה את מספר המנוי ולאחר מכן לחצה על "תיקון" כי רצתה למסור את המכשיר לתיקון. הכפתור "תיקון" מן הסתם מוחק את הספרה האחרונה שהקישה. כל אדם בן 18 במדינה סמי מערבית במאה ה-21 אמור לדעת את זה.

וכך במשך חמש דקות נמחקה לה הספרה 3. היא זעמה. "העכבר כאן מקולקל". נציג שירות הגיע והראה לה שיש להקיש "אישור".

אחריה (כלומר, הוא בכלל היה לפניה אבל גם לא הסתדר עם המכשיר והלך לקרוא לנציג) הגיע לעמדה אדם מבוגר (שנות הארבעים בואכה חמישים לחייו) שגם לא הבין מה עליו לעשות. הוא בכלל רצה לאסוף מכשיר מתיקון. הוא לא הביא עימו פתק, מכשיר חלופי או את מספר המכשיר אותו רצה לאסוף. פשוט רצה שיתנו לו את המכשיר שבנו מסר לתיקון (בסניף אחר. עיר אחרת. אבל היי, אל תיתפסו לקטנות).

ואני מניח שאלה רק שני סיפורים מתוך רבים אחרים שמתרחשים מדי יום.

רק אלוהים יודע, באמת שרק הוא, מדוע מדינת ישראל מתעקשת לתקצב מוסדות חינוך עצמאיים אשר מחנכים לאחור במקום קדימה. אתם יודעים מה, שיחנכו להווה ולא לעתיד. רק אווילים גמורים (ופוליטיקאים תאבי בצע) מסוגלים לחשוב שלא צריך אנגלית, מתמטיקה בסיסית וכישורי מחשב בסיסיים. תמיד אפשר לקרוא לנציג.

קריאה נוספת:

שני שליש מילדי המדינה יתחנכו במוסדות לא ציוניים
יולי תמיר טובחת בחוק החינוך הממלכתי
כולנו פראיירים, אבל באמת
שלומי לחיאני קובע מה ילמדו ילדי בת ים

אני בטוח שעו"ד איתן פלג מצליח לחיות עם עצמו בשלום. לא כמו יונתן בוקס, הלקוח שלו שתובע את הברנוער.

אבל אני לא בטוח שעו"ד איתן פלג הוא העו"ד הנכון לתביעה של בוקס. פלג אמר היום:

כשאתה לוקח על עצמך אחריות כבדה ומחליף את ההורה ולוקח את הילד לפעילות שיש בה סיכון - חובתך לקבל אישור מההורים

כן, ובכן, תקנו אותי אם אני טועה אבל נדמה לי שאחת ממטרות הברנוער היא לשמש בית חם לילדים אשר הוריהם אינם יודעים על נטייתם המינית. האם זו לא חלק מהפואנטה של המועדון?

עו"ד פלג ממשיך:

לדבריו, "המועדון פעל במדיניות של 'דלת הפתוחה', כל שבת באותו מקום ובאותה שעה ללא מצלמות אבטחה, ללא אזעקה, ללא לחצני מצוקה וללא דרכי מילוט. כולנו נחשפנו להומופוביה שמשתוללת, ממעשים אלימים של דקירות במצעדי גאווה ושריפה של מועדון בירושלים. אפשר להתחיל מלסגור את הדלת

ואפשר גם להתחיל ליזום באופן אישי ולהגיש תלונות במשטרה על נבחרי ציבור שמסיתים נגד הקהילה הגאה. אבל אני לא בטוח שעו"ד איתן פלג יעשה את זה. אפשר גם לקבל את חברי הקהילה הגאה כאזרחים שווי זכויות לכל דבר ואפשר גם להפסיק להטיל את האשמה על הקורבנות. אפשר להתחיל מזה.

אז ב-2/6/2009 נתקלתי בבעיה שקשורה למחלקת ה-abuse של וואלה. באותו הרגע לא היה לי בשלוף את המייל של הבחור הנכון אז שלחתי פנייה לתמיכה של וואלה.

(אחרי עשר דקות מצאתי את המייל והבעיה טופלה באדיבות אבל זו לא הנקודה)

היום, כעבור חצי שנה פחות יום, קיבלתי תגובה מהתמיכה של וואלה.

מהמם (לחצו על התמונה להגדלה).